תוכי

ליערה יש כבר אוצר מילים נחמד, אבל מילה אחת חביבה עליה מכולן: תוכי.
היא כן יודעת מה זה תוכי, אבל משתמשת במילה בחופשיות סיפרותית. דו שיח לדוגמא:
"מה עשית היום בגן?"
"תוכי"
"מה ציירת היום בגן?"
"תוכי"
"מה אכלת היום בגן?"
"תוכי"
"באמת? היום אכלת תוכי בגן?"
"לא"
"אז מה אכלת היום בגן?"
"תוכי"

אז לפני כמה שבועות החלטנו שהגיע הזמן להראות לה תוכי אמיתי ונסענו, אני והסבתא ל"חי-כף" בראשון. הילדה התלהבה מאוד מכל החיות, וכן, בעיקר מהתוכי. שמחתי לשאול אותה כמובן כמה פעמים באותו יום "מה ראית היום" ולו בשביל לקבל תשובה רלוונטית מתמיד.

גם בגן היא מככבת עם המילה הזו. גם בגן החליטו לעשות מעשה ו
א. לשיר לה ולשאר הילדים את שיר התוכי, שאני חושדת שהומצא במיוחד לאירוע.
ב. לרכוש בובת תוכי. כמובן שליערה היתה "זכות סיבוב" ראשונה על התוכי.

קשה לי לחכות לפורים - אני כבר מאמנת אותה להגיד "ארג!" כדי שהיא תהיה שודדת ים ראויה.