כיפאק ליום חמישי - גן תלוי, אוכל מקפץ, מיתוג, מפלצות וקיר

מה שלומכם? הנה עוד חמישי היגע והסופ"ש בפתח - אז הפעם ללא הרבה מילים - עוד כיפאק..

הירוק - צמחים תלויים

אני לא יודעת איך עושים את זה, באתר שלהם אין יותר מדי פרטים - רק רציתי לחלוק את זה אתכם כי זה פשוט יפהפה.

_______________________________________

הקולינרי - למה *לא* לטגן ניוקי

אם פעם תתתקפו חשק בלתי נשלט לטגן ניוקי - הנה למה זה מסוכן אך מצחיק...

_______________________________________

העיצובי - סמליל

בעיקר למעצבים ביננו אבל לא רק - אתר שעוסק ב"ברנדינג". אפשר לראות בו פרסומות עתיקות, התפתחות וחידושים של לוגואים, מסעי פרסום ועוד (תודה לאורית).

_______________________________________

החמוד - מפלצות מבד

וזה אתר של בחורה מוכשרת וחמודה שעושה מפלצות מבד.

_______________________________________

האומנותי - ציור קיר

סרטון שמתעד יצירת ציור-קיר מקסים, עם מוסיקת רקע מהפנטת לא פחות. אם אתם נודניקים ותראו רק משהו אחד מהכיפאק של היום - כדאי לכם לבחור בזה...

נכון מקסים?

יאללה סופ"ש נעים לכולנו.

כיפאק - אוכל ואיורים, אוכל ומוח, כרית, מלתחה ושופינג

מתנצלת על ההעדרות הממושכת - ככה זה כשמנצלים כל דקה לשינה בגלל שהשעון המעורר, סליחה הילדה, מתעוררת לפחות 5 פעמים בלילה... והרי הכיפאק

המעלף - אוכל ואמנות

במסגרת האנשים המוכשרים שאנחנו נהנים לקנא בהם יש הפעם משהו באמת מוגזם - אנשים שלא רק מבשלים אלא גם מאיירים, לפעמים בצורה מעלפת. המתכונים באתר מתרעננים מדי יום אז שווה לחזור לבדוק. כמו שנאמר - גם יפה וגם אופה!

________________________________________

המעשי - מיטה חמה

לא יודעת מה אתםכם - אני שונאת להכנס למיטה קרה. בקבוק מים חמים זה התעסקות - כרית שמחממים במיקרו זה הרבה יותר אלגנטי. אז לכבוד החורף (איזה חורף?) יש פה הדרכה ליצירת כרית חימום חמודה. פעם, כשיהיו לי חיים, אני אעשה.

________________________________________

הביזארי - זומבי שף

זומבי ואוכל - אולי לא השילוב הכי מתבקש בעולם....

________________________________________

האופנתי - הלוחשת למלתחות

בלוג מעניין של סטייליסטית אישית שיש בו כתבות בגובה העיניים, למשל על מיחזור בגדים בצורה רעננה - מסיבת החלפת בגדים, תחרות (שפיספסנו) לעיצוב שמלה לנשים מלאות, איך להתאים חזייה ובגדים לבעלות חזה גדול ועוד... חדי העין ישימו לב שהיא משתמשת הרבה ב"פוליבור" ידידנו...

________________________________________

ונסיים במשהו חמוד שנגה אחותי שלחה לי -

הכייפי - שופינג כהילכתו - חובה לכל אשה, מאת הרבנית שופינג

1. מצוות שופינג נוהגת בכל זמן ובכל מקום, וכיוון שאין היא מצווה שהזמן גרמא, נהגו להדר בה בעיקר הנשים. הגברים יוצאים ידי חובה בתשלום הקרעדיט קארד של נשותיהם ובדיעבד גם ברכישת פלאזמה במכרז באינטרנט בכל אתר ואתר. ומלכתחילה טוב שתיקח האשה את הגבר עמה לקעניון כדי לזכותו במצוות הגבהת שקיות הרכישה וגלילתן לתוך הבגאז' של האוטו.

2. תחילה בנתה כל עיר את קניונה לפי מתכונת שעלתה מלפניה, עד שנתבלבלו ישראל ונמנעו מלבקר זה בקניונו של זה. עד שבא ר' עזריאלי ותיקן שיהו כל הקניונים בצורה אחת, במראה אחד, ובתמהיל חנויות זהה.

3. צורת הקעניון כיצד? שלוש מאות אמה אורכו, חמישים אמה רחבו ושלושים אמה קומתו, ומעליות שקופות עולות ויורדות בו. בכל קומה שדרת חנויות מותגים, ובאמצעה דוכנים לממכר פלאפונים וציודם ההיקפי, תכשיטים זולים המאירים באור יקרות (מעגנועליע בלע"ז), וממתקים במחיר תכשיטים.

4. פתחי הקעניון יהו מוצבים זה כנגד זה. בצד הפתח האחד חנות סופרמרקט, ובצד הפתח האחר סניף בנק, וזאת כדי שיזכו ישראל בשכר פסיעות מפתח לפתח, ועל הדרך יקנו גם איזה דיבורית, חולצה או קפה ומאפה. אמר ר' קריס קרוס: הנכנס לקעניון ויוצא ממנו באותו הפתח, הרי שעשהו קפנדריא ואין לו חלק לעולם הבא.

5. השופינג מצוותו במעומד, ועל כן תקנו גדולי הטייקונים שלא להציב ספסלי ישיבה בקעניון, מלבד במתחם המזון המקודש. קטנים המתקשים לעמוד יכולים לשבת במתקני קרקסאות העשויים בדמות איקונין של גדולי הדור כבאגס באני ובוב הבנאי, שכל המכניס לתוכם שני שקלים זוכה להתקשר למספר המוטבע עליהם כדי לדרוש את כספו חזרה (ואינו נענה).

6. טוב לרכוש רק ברשתות "מהדרין" של חסידויות קסטרו ורנואר המפרידות בין חנויות "וומען" לחנויות "מען". אין להתיר לגברים להיכנס אחר נשותיהם לחנויות "וועמען" שטוב לו לגבר להדיר רגליו מהן לגמרי, או לפחות שיהיה בהן רק בבחינת "אורח נטה ללין".

7. נשים צדקניות הרואות בגד שנשאר אחרון במידתו אך לא בטוחות אם לרוכשו מצפינות אותו ג' ירחים בין בגדים שבצידה השני של החנות, כדי שלא תיקחהו אשה אחרת רחמנא ליצלן. ובדרך כלל לא מוצאת האשה את שהצפינה שכן שוכחת היכן הצפינה אותו, ואם כן מצאה - הרי שגזרתה התמלאה מאז שהצפינה וממילא נאלצת לקנות אותו בגד במידה גדולה יותר, ונענשת במידה תחת מידה.

8. אין מידותיו של הקב"ה כמידות בשר ודם, שלקב"ה יג' מידות, ולנו אינספור מידות: אירופאיות, אמריקניות, ו"וואן-סייז". חנווניות צדקניות הרואות בגד שמידותיו גדולות יאמרו: "זה יתכווץ בכביסה", והרואות בגד שמידותיו קטנות יאמרו: "זה מתרחב כשלובשים את זה". מנהג פריחות שבירושלים להוסיף: "זה יושב בול עלייך!". במקצת חנויות נהגו להציב את המראות הצובאות, שצובעות את המציאות בצבעים רזים יותר.

9. נס נעשה להם לישראל שעל אף שבכל חנות יש רק שני תאי מדידה בגודל אמה על חצי אמה ובהם רק מתלה אחד קטן, לא אמר אדם מעולם "צר לי המקום שאמדוד בקעניון". וכיוון שכל ישראל חברים, נהגו לחלוק כל תריסר יהודים תא מדידה אחד, עד שיתערבבו הבגדים זה בזה עדלאידע אם מודד את מה שהביא הוא או את מה שלבש קודמו, ואם זכה והביא קודמו בגד במידה שלו, עליו נאמר: "במידה שאדם מודד בה מודדין לו".

10. בן שלושה חודשים ל"פוקס בייבי", בן שלוש שנים ל"פוקס קידס", בן שלוש עשרה ל"פוקס מען", בן שמונה עשרה ל"ריקושט", בן עשרים ואחת ל"העפי טיי", בן שלושים ל"אופיס דיפו", בן ארבעים ל"קפה קפה" (בית הלל אומרים: לקפה הלל), בן חמישים הריהו כמי שעבר ובטל מן הקעניון לטובת ילדיו המתבגרים.

11. ייזהר הציבור מאוד משמות החנויות, שאין תוכם כברם, ולא יכול לידע מה נמכר בחנות רק לפי שמה. שבחנות "העפי טעיי" אין תאילנדים שמחים אלא מיני גאדג'טים לגבר, ב"מקס ברענער" לא נמכרות גזיות אלא דווקא שוקולד, ב"הפענינג" לא קורה כלום חוץ מהפקעת מחירים, וב"זיפ" אין לא רוכסנים ולא משקאות קלים באבקה. ועוד שמות חנויות יש העשויות מצירופי אותיות על דרך הקבלה דוגמת H, ומי שלא ראה את חסידי H&M מתנפלים בהמוניהם על הקופות כדי לזכות ב"שיירים" של תוצרת אירופה דאשתקד, לא ראה שמחת בית משאבת הכסף של מנהל החנות מימיו.

12. לאחר שקיים מצוות השופינג, יערוך סעודת מצווה במתחם המזון המקודש בקומה השלישית. העורך את סעודת המצווה על בורגער, טוב שיגדיל שכר המצווה והכולסטרול בשקל. ייזהר לבל יבלבל בין שולחנות הבורגער הבשריים לבין שולחנות הסבערו והקרעפ החלביים, שרבו המשפחות שלא רצו להתפצל וחטאו כשאכל הילד בורגר כבש ליד ריבת-חלב אמו. מנהג ישראל לקבוע, בצד רשתות המזון הממותגות, גם שווארמיה אנונימית שרגל אדם לעולם אינה דורכת בה, ולא ידעתי מנהג זה מניין.

13. טוב שיצטרך האדם לנקביו טרם שיגיע לקעניון, שהוא מקום הקדושה. עוד נהגו הקעניונים מנהג יפה להרחיק את השירותים מן המחנה ת"ק פרסה, ומחביאים אותם בינות למסדרונות זהים ומפותלים, עם שלטים מבלבלים. מי שנעשה לו נס ומצא השירותים בזמן, טוב שיתפלל תפילת הדרך כדי שימצא דרכו חזרה למקום ממנו בא, תחת להגיע למטבח של מעקדונעלדס.

יאללה - עד הפעם הבאה שהיא תישן

שבוע רגוע לכולנו

את יודעת שעברה חצי שנה כש

• חזרת כבר לעבודה. את לא מספיקה כלום בעבודה, לא מספיקה כלום בבית ומתה מעייפות כל הזמן.
• החדשות הטובות - הילדה נרדמת לבד. לפעמים. בערך. החדשות הרעות - היא גם מתעוררת הרבה יותר.
• הילדה ישנה עוד יותר גרוע - למה? תבחרי - בגיל חצי שנה עדיין לא מאוחר להאשים ריפלוקס וגזים, ואפשר כבר להתחיל לחשוד בשיניים, חלומות, זה שחזרת לעבודה או משבר השינה המפורסם של גיל 4 חודשים. זה גם בדיוק העיתוי לקפיצת גדילה. בכל מקרה התוצאה היא אותה תוצאה - את לא ישנה.
• באותו נושא - יש תיאוריה שאומרת שתינוק שלא ישן טוב ביום לא ישן טוב בלילה, יש תיאוריה שאומרת שתינוק שישן טוב מדי ביום לא ישן בלילה. בדיקה מדוקדקת מראה ששתיהן נכונות.
• הילדה מברברת בחן.
• הילדה מתהפכת חופשי, ביחוד בזמן ההחתלה. העם מחכה לזחילה.
• הילדה מתעניינת בחתולים, ביחוד בזמן אוכל או כשאת מנסה להרדים אותה. בעצם היא מתעניינת בכל דבר כל הזמן.
• את כבר מבינה מתי היא רעבה, ומתי היא עייפה, את מזהה את פרצוף ה"קקי", את הקישקושים שלפני השינה ואת הקיטור שאוטוטו יהפך לבכי.
• היא החליפה כבר מלתחה שלמה. פעמיים. את חזרת לרוב המלתחה הקודמת שלך.
• צבע העיניים שלה כבר פחות כחול.
• הגעתם לשלב הטעימות - כולם טועמים - הטרמפולינה טועמת, הריצפה טועמת, הבגדים שלה טועמים. גם את טועמת כדי לבדוק טמפרטורה ולהוכיח לילדה שזה טעים (אמ אמ אמ!). קצת אפילו מגיע גם לפה של הילדה.
• השארתם את הילדה אצל ההורים/בייבי סיטר והלכתם לישון/לבית קפה ואחר כך לישון/לסרט (ונרדמתם בסרט).
• יש קבוע ערימות כביסה שצריך לכבס וערימות כביסה שכבר עברו כביסה. חלק קטן מזה מגיע לשידה שלה באמצע. לכביסה של שאר בני הבית את מגיעה פעמיים בחודש.
• הפתיבר מלך.
• השתדרגתם למנשא משוכלל יותר (תודות ל"מנשא הנכון") ואפשר סוף סוף לשים אותה גם על הגב.

אין כזה דבר - ארוחת חינם

אני כל הזמן שומעת את המשפט הזה "הנקה זה בחינם" וזה מעלה לי את הסעיף.

יש מן הסתם נשים שאצלן ההנקה הצליחה בפעם הראשונה בצורה מושלמת וטבעית, והבייבי היה פשוט מלאך וינק 20 דק' מכל צד ואז נרדם בעריסה עם חיוך, אבל יש לא מעט בנות שאצלן זה לא כך.

קורה למשל, שההנקה בעייתית (ולא חסרות בעיות) ויש צורך להזמין מדריכת/יועצת הנקה, ה שעולה לא מעט כסף.

האוכל והמשקה הנוספים שהאם צורכת בזמן ההנקה לא משתווים, אולי, בשווי הכספי שלהם לקניות התמ"ל למינהם, אבל הם קיימים.

כמו כן בד"כ יש עזרים נוספים עליהם צריכים לשלם כמו פיטמת גומי, כדורי חילבה, רפידות הנקה, משאבה, חזיות הנקה ועוד.

אבל מלבד התשלום הכספי יש גם תשלום נפשי/גופני - השעות הארוכות של ההנקה בחודשים הראשונים ובזמן קפיצות הגדילה עלולות להיות שוחקות ומתישות. האם המניקה "כבולה" לתינוק, או מחוייבת להכין סטוק של חלב שאוב שמצריך גם הוא זמן ומחוייבות.

ויש גם את ההרגלים שתינוק יונק עלול לפתח:

שימוש באם כמוצץ, סירוב לקחת כל מוצץ אחר, פיתוח תלות בהנקה ככלי הרדמה וסירוב לבקבוק הם רק ארבעה עיקריים שקופצים לי לראש כרגע. אלו עלולים בקלות לגרום למצב שרק האם יכולה להרדים/להאכיל/להרגיע את התינוק, מה שעלול למנוע ממנה את האיוורור והמנוחה שהיא כ"כ זקוקה לו לפעמים, או יוצר מצב בעייתי אם וכשהאם חוזרת לעבוד. מצב כזה גם משאיר את האב בתור שותף פעיל הרבה פחות ממה שלפעמים הוא רוצה.

אני יודעת ומקבלת שהנקה זה הדבר הכי בריא לתינוק, מאוד בריא לאמא ועוזר ביצירת קשר מיוחד בין האם לתינוק. אני כן חושבת שכל אם צריכה להניק, או לפחות לנסות - אבל לא בכל מחיר (ובהחלט יש מחיר).

להגיד שהנקה זה בחינם מוזיל את העלות הנפשית, הפיסית (והכספית) שיש להנקה, ועלול לגרום ליצירת לחצים וציפיות לא הגיוניות אצל אם מתחילה. אין כזה דבר ארוחת חינם - גם לא בהנקה...

כיפאק ליום חמישי - איפור מרושע, כדורי צמר, אפקטים ואוכל

הליפסטיק של קרואלה (מוקדש באהבה להדס)

תמיד רצית להראות כמו קרואלה דה-וויל? חשקה נפשך במסקרה של האמא של שלגייה? עכשיו אפשר!

חברת האיפור Mac ודיסני חברו יחד והוציאו קולקציית איפור בהשראת "המרשעים של דיסני". את התוצאה אפשר לראות ולהשיג אפילו בארץ. כל הכבוד על המעוף!

________________________________________

כדורי צמר

לא מספיק שיש אנשים שתופרים או סורגים דברים מהממים, יש אנשים שהלכו צעד אחד אחורה וגם בשלב חומר הגלם מצאו איך להיות יצירתיים. בבלוג הבא יש מישהי שצובעת להנאתה כדור צמר בעזרת צבעי מאכל, ומלמדת איך לצבוע כדור צמר בשיטות שונות - יצירת כתמי צבע בכדרה, או צבע משתנה לאורך החוט ע"י כסא - קשה להבין אפילו מה ההבדל בשיטות מבלי להציץ. בבלוג יש דוגמאות להרבה נסיונות צביעה שונים (כל תמונה היא קישור לסגנון צביעה).

________________________________________

פוטופוניה

הלינק הבא כבר לא חדש - תעצרו אותי אם אתם כבר מכירים - אפקטים חמודים ומהירים, חלקם עם אנימציה (שמשום מה בבלוג אי אפשר להציג אותם) - אם זה כדי לשים את הבייבי בספר ולשמח את הסבים, או לשים את המוצר על בילבורד ולשמח את הלקוח - בלחיצת כפתור ובחינם. נכון שחלקינו גרפיקאים, אבל למה לעבוד קשה כשלא צריך?

________________________________________

אוכל!

ונקנח בבלוג בישול - בלוג לא מתייפייף ובגובה העיניים עם המון מתכונים, רובם לא מסובכים.

שיהיה לכם חמישי נחמד וסוף שבוע ארוך ורגוע בו כולם יאכלו מתי שהם צריכים וירדמו לבד לשעות ארוכות.

כיפאק ליום חמישי - וידאו, דאבל ערפדים ופינקסונצ'יק

אז מה שיום חמישי תיכף נגמר, עדין מגיע לו כיפאק.

דירה בתל אביב והפקת וידאו

אתם חייבים לסלוח לי, אני לא מחוברת לפייסבוק, אז אם יש אייטם בכיפאק שהוא so 3 months ago זו הסיבה. את הסרטון הבא, למשל, הראה לי גיל בפייסבוק שלו.

הסרטון חמוד ומצחיק (עם התל אביבים הסליחה) אבל הוא מעניין גם מסיבה אחרת - הוא עשוי בפלטפורמת אינטרנט שנקראית xtranormal שמאפשרת לכל אחד לעשות סרטון וידאו. נכון האפשרויות מוגבלות, נכון צריך ללמוד טיפה מה הולך שם אבל ת'אכלס תוכלו בעזרתה לעשות - סרטון וידאו מקורי, לביים בדיחה או תסריט שלכם, ואפילו לעשות מצגת עסקית רצינית לגמרי - מהר ובחינם. זה כל כך הולך להיות הדבר הבא.

________________________________________

באפי - למכורים בלבד

באפי עוד לא מתה. טוב היא מתה פעמיים (שלוש אם מחשיבים את "המשאלה") אבל אני מתכוונת לסדרה עצמה. העונה ה-8 של באפי, שממשיכה מאיפה שעונה 7 הפסיקה, החלה לצאת בפורמט קומיקס לפי תסריט של ג'וס לפני הרבה זמן. ניסיתי לקרוא אותו, בחיי, אבל שג'וס יסלח לי, קומיקס הוא לא יודע לכתוב.

כנראה שלא הייתי היחידה שלא הסתדרה עם הקומיקס, כי חברת הקומיקס Dark Horse הוציאו גרסת קומיקסאנימציה מיוחדת שגזורה ישירות מהקומיקס. את התוצאה המוזרה מאוד טרם הספיקותי לראות אבל נראה שיש לבת הכלאיים הזו פוטנציאל. לפי מה שהבנתי את התוצאה אפשר לקנות דרך Itunes, אבל לטעימה - פרק ראשון ממנה ניתן לראות פה.

________________________________________

הפרוייקט הבא של ברטון

החברה שהביאו לנו את הספר "אהבה, דעה קדומה וזומבים" הוציאו לא מזמן את "אברהם לינקולן, צייד ערפדים". טים ברטון כנראה מאוד התלהב מהעניין כי הוא מפיק בימים אלו את הגרסה לקולנוע. האם זה אומר שג'וני דפ יהיה אייב? יאמי!!

________________________________________

משחק קלפים

במסגרת הפרוייקטים הכייפים והמדהימים שכנראה לא אזיז את עצמי לעשות אותם ever רשמתי לי את הספרון המשגע הבא, בבלוג "מיקסים".

זהו להיום. ותודה ליערה שהלכה לישון היום בפעם הראשונה ב21:00 ולא אחרי 23:00!! אכן כיפאק!!

כיפאק ליום חמישי

אז קודם כל - ברוך שובי.

שנית - הכיפאק חוזר, אבל בתנאים האלו:

1. הוא לא יהיה מעוצב, למי יש זמן.

2. תחומי העניין יעברו שינוי קטן בהתאם לתוספת המשפחתית. לא לדאוג - עדיין יהיה מעניין גם למי שאין ילדים.

3. הוא יפורסם אם וכשיהיה לי מה לפרסם. אשמח אם תשלחו לינקים לדברים מגניבים בעיצוב ובכלל.

4. כיפאק ליום חמישי!

וכבר האייטם הראשון עוסק בתחומי העניין החדשים:

כבשה שחורה

מי אומר שבגדי ילדים חייבים להיות מתוקים, ורדרדים ועם חדקרן או דוביכפת לי? יש גם אלטרנטיבה! ועוד כחול לבן (או במקרה הזה שחור-לבן).

המותג black sheep מוכר בגדי ילדים פחות בנאלים. האתר עצמו אמנם עולה לאט אבל הוא יפה והתמונות של הקולקציה פשוט משגעות. לקנות משם נראה לי פחות הגיוני בגלל המחירים אבל לכו תדעו, וגם אפשר לשאוב משם השראה וליישם לבד (גרפיקאיות או לא?)

אלטרנטיבה נוספת לבגדי ילדים - בגדי רוק לילדים + תיקי החתלה מקוריים אפשר למצוא בmybabyrocks...

________________________________________

polyvore

פוליבור היא פלטפורמת רשת שמיועדת במקור להפוך את חוויית השופינג האינטרנטי ליעילה, טובה ומהנה יותר. זה כלי סטיילינג וירטואלי שמאפשר ליקוט אביזרים מהמון חנויות ברשת, לא רק של נעליים, חולצות וכו' אלא גם פריטי אוירה, פונטים ועוד, ומאפשר ע"י כך יצירת "סטים" של אופנה לפי הטעם האישי.

למה זה טוב? תאכלס זה מאפשר לעשות "עמוד אוירה" או דאבל שכאילו נגזר ממאגזין אופנה יוקרתי, ע"י drag and drop פשוט וכייפי לפי - סגנון, צבעוניות או כל מה שבא לכם. אפשר גם להעלות חומרים שלכם, לשתף חברים ולהשתמש בכלי הזה גם בבלוגים (עוד אין לי מושג איך).

________________________________________

את הלינק לפוליבור ראיתי בבלוג "גם וגם וגם" של חגית, שהשאירה תגובה חמודה לאחת הרשומות שלי. באופן כללי יש עלייה מדאיגה במספר האנשים (לרוב בחורות) שעושים עבודות מדהימות בתפירה, סקראפבוקינג, תפירה וכו' בזמן האחרון. חגית למשל, מעבירה גם סדנאות שמלמדות איך לעשות את העבודות המדהימות האלו, לדוגמא שקית מתנה ב-5 דק', קוביות בד תפורות וקוביות דומינו מטופלות.

________________________________________

זהו להיום. חמישי קצרצר ומהנה לכולם.

תודה!

תודה לחברות המדהימות שלי, שנתנו/השאילו בגדים וציוד לנו ולקטנה, ועזרו (ויעזרו) לנו לשמור על הריון והורות במחיר שפוי.

תודה להורים שלי, סבים נפלאים בפעם השלישית, שלא מפסיקים לפנק את יערה במשחקים, בגדים וזמן איכות.

תודה אחותי שאת דודה יותר טובה ממה שאני הייתי (לא קשה). אני מקווה להשתפר.

תודה לגיל, השותף שלי לעסק, שעבד לבד 3 חודשים, ועוד מקבל בהבנה את השעות המוזרות שלי עכשיו.

נשירת שיער לאחר לידה - הסיבה האמיתית

מותק זה נכון שמבחינה אבולוציונית זה מאוד חכם מצידך למשוך לי בשערות אבל האנושות התקדמה מאז, אמא כבר לא מטפסת על עצים, והיא מחזיקה אותך חזק אז אין סיכוי שתפלי. וזה גם לא יעשה רעש נחמד חוץ מה"איה איה" שלי, לא משנה באיזה כח ולאיזה כיוון תמשכי. ואמא מאוד אוהבת את צווחות הגיל שלך תוך כדי, אבל את יכולה להתבטא לא לתוך האוזן שלי? אז מה דעתך מאמי לפתוח את היד ולהפסיק לעשות לאמא "פתיחת תלתלים"? אולי לפחות תעזבי את צד ימין בתור התחלה? לא הא? טוב, ממחר - קוקו.

זה ארנב במכנסיים שלך און שאת סתם שמחה לראות אותי?

(תמונה לא קשורה, אז מה?)

את יודעת שעברו 3 חודשים כש

• את שותה הקפה של הבוקר בבוקר.
• את כבר לא קופצת בפאניקה כשהאנג'ל קר מצפצף, ומניחה שהילדה פשוט גלשה שוב מעבר ללוח שלו.
• את זוכרת מדי פעם לכבות את האנגג'ל קר כשאת מוציאה את הילדה מהעריסה.
• יש לכן רשימת שירים לשנת הלילה - את בחרת והיא הביעה את הסכמתה באי התעוררות.
• הילדה כבר ישנה בלילה 8 שעות רצוף. פעמיים.
• יש לך זמן פנוי ואת לא מנצלת אותו כדי לעשות פיפי, מקלחת או ניקיונות.
• את מצליחה לזהות איזושהיא תבנית בסדר היום שלה.
• את מצליחה לשים את הילדה בעריסה מבלי שהיא תתעורר 6.5 פעמים מתוך 10. בטרמפולינה ז מצליח 7 פעמים מתוך 10, וגם אם היא מתעוררת את מצליחה להרדים אותה שוב, לפעמים בניגוד לרצונה (5 מתוך 10).
• מייאו של חתול בעל תזמון מחורבן ליד האוזן של הילדה לא מניד לה עפעף.
• חלק קטן מאוסף המכנסיים שלך עולה עלייך, אם כי בקושי.
• מחשבות על דיאטה וכפיפות בטן מתחילות להתגנב.
• מחשבות על חזרה לעבודה מסרבות לעזוב.
• היה לך את האומץ לנסוע איתה לבד ברכב נסיעה לא קצרה, ולה הייתה את הנדיבות לישון כל הנסיעה.
• אתן סוף סוף נהנות מהמנשא - לך יש ידיים חופשיות, והיא חורפת גם כשאת שמה כלים במדיח, ובעלך מנסר דלת בקולי קולות.
• קיבלת אומץ לגזור לה סוף סוף ציפורניים.
• הילדה כבר מחייכת, מדברת (בשפה שלה ובמבטא רוסי משום מה) ומצייצת. והיא חמודה. נורא.
• יש לך זמן לכתוב, לעשות הגהה ולפרסם בבלוג את כל הדברים שהתרוצצו לך בראש במשך 3 חודשים.

לילה טוב

גיבשתי לי נוהל השכבה ליערה. היא עדיין לא נרדמת לבד במיטה לצערי (נאלץ לעבוד על זה בהמשך, אני יודעת) אלא על הציצי (כל הזמן אם היו נותנים לה), על הידיים (לפעמים), בטרמפולינה עם או בלי המאוורר (נדיר), או אחרי בקבוק עם חיוך (הכי כיף), אז צריך להעביר אותה לעריסה לשנת הלילה, מבלי שתתעורר.
אני רושמת פה את הנוהל שגיבשתי, כל שלב נעשה בצורה מסויימת, לאחר הרבה נסוי וטעייה - ובד"כ באיטיות ותוך נענוע. בסוגריים אחוזי ההתעוררות שלה בכל שלב, אם כי בתנאים הנכונים היא כן תחזור לישון לפעמים.

שלב א' - טרום חדר שינה
להרים אותה בעדינות (40%), ללכת איתה לעבר חדר השינה, לגרש ו/או להשתיק את החתול הנודניק התורן שבא לשאול בקולי קולות מה נשמע (בד"כ הלנה) (50%), לפתוח את הדלת של חדר השינה (20%).

שלב ב' - חדר השינה, עד המוסיקה
להכנס ולסגור את הדלת תוך מניעת כניסת החתול התורן (בד"כ הלנה) או גירושו אם התמרון לא הצליח (40%), לשים אותה בעריסה (60%), להשאיר קצת את היד עליה, להסיר את היד (40%) ולכסות אותה (30%). לגשת למחשב הנייד, להנמיך ווליום, לחפש ולשים רשימת השמעה "יערה" - רשימת שירים שנבחרו בקפידה לצורך העניין, ולהגביד הרבה את הווליום בהדרגה.

שלב ג' - חדר השינה, עם מוסיקה
מעכשיו כל הרעשים בתוך ומחוץ לחדר מוסווים ואחוזי ההצלחה גדלים בצורה משמעותית. בכל זאת כדאי לשמור על שקט כמה שאפשר. לקחת את האנג'ל קר, לכסות אותו ביד כדי שלא ירעיש עם צפצוף ההפעלה שלו (נו באמת - לא יכולתם לחשוב על הפעלה שקטה?) (5%), להפעיל ולהחזיר אותו לשידה. להפעיל מזגן ולקוות שהצפצוף שלו לא יעיר את הקטנה (10%).
לחכות ליד הדלת לקטע שיר רועש יחסית, לפתוח את הדלת (5%), למנוע מהחתול להכנס (תנחשו מי) ולנשום עמוק.

עכשיו יש את מבחן 10 הדקות - אם היא לא מתעוררת תוך זמן זה, אלוהים יודע ממה (30%), היא כנראה תישן לפחות שעה.

הייתי שמה תמונה שלה ישנה בעריסה אבל הקליק של המצלמה מעיר אותה...

מובייל

קנינו לילדה מובייל. מובייל אימא אווזה עם אווזים קטנים, עם 5 סוגי מוסיקות, עם ובלי קולות רקע, עם או בלי שירה, ואורות מרצדים בשני מקומות. מובייל שעלה 250 ש"ח, והסוללות שלו עולות 100 שח וכמובן נגמרות מהר. הילדה מעדיפה מאוורר.

יש לנו מאוורר תקרה בחדר המחשבים. מאוורר ישן שאפילו לא עובד אבל בכל זאת הילדה נועצת בו עיניים חקרניות. כשמדליקים את האור באמצע היא בכלל מתרשמת. אז לקחנו מקל וסובבנו בעזרתו את הכנפיים ידנית (ציינתי כבר שהמאוורר לא עובד כן?). הילדה הייתה מוקסמת. ישבתי וראיתי פרק שלם של entourage כשיד אחת מסובבת מדי פעם את המאוורר (המקל ממש ארוך), ולפעמים מנדנדת את הטרמפולינה, והקטנה הסתכלה עליו עד שהיפנתה את עצמה לשינה. כולנו מרוצים.

"למה אין" או "הסטארט אפ הבא"

• בגדים חדשים לתינוקות שאפשר להלביש לקטנים מייד - הם כובסו כבר (באבקה ומרכך לתינוקות), ונארזו בשקית. פלאג אנד פליי.
• חיסון לטוקסופלזמה ו-cmv. אנשים כבר הלכו על הירח אז כמה מסובך זה לאתר חתול נגוע ולשים לנו טיפת קקי שלו על בסקוויט, או לאכול סושי טיפה מקולקל? כמה מסובך זה לארגן מסיבת ילדים חולי cmv ולחלוק איתם מיץ פטל? הרבה נשים בהריון היו מעדיפות לשלם הון על זה מאשר לבלות 9 חודשים בפאניקה, או חס וחלילה לעבור הפלה, אז קדימה.
• זה נחמד שיש אזהרת "עלול להכיל בוטנים" על חפיסת בוטנים, ו"לא נוסה על חיות", אבל מה עם תוויות על מזונות שלא מומלצים לנשים בהריון - יש הרבה נשים בהריון שלא יודעות שלא מומלץ להם כרגע חומוס (לדוגמא).
• כף מדידה של 30 בסימילאק. ובכלל אנשי הסימילאק - תמצאו מקום יעודי לכפית, ולא שהיא תגיע קבורה באבקה. ותעצבו אריזה נורמלית, שמתאימה למאה הנוכחית - תראו לדוגמא את אופטימיל, ממש בא לקנות.

• עזבו אתכם משירי ערש - למה אין דיסקים עם רעשי רקע כדי שהתינוקי ישן טוב? ואני לא מדברת על רעשי גשם טרופי נעימים או ים רוגע אלא על נעימות "קניון עמוס ביום חמישי עם מבצעים ברמקול", "מסעדה הומה" ו"ואירוע משפחתי גדול" וכו'. לא יודעת איך אצלכם אבל כשאנחנו בבית המתוקה מתעוררת אם נופלת סיכה, אבל כיאוס של חניית מרכז קניות הומה ונהגים עצבניים מרדים אותה יופי.
• מתקן שמחכה רעש ותנודות של מכונית נוסעת, לאותה מטרה. חבל על הדלק ויותר בטוח.
  

חוקי מרפי של אימא חדשה

• תמיד הקטנה תעשה פיפי בין החלפת החיתולים, וקקי אחרי אמבטיה.
• ברגע שהקטנה נרדמת תמיד יעבור אמבולנס בחוץ אם אתם בעיר, או תתחיל חתונה מזרחית אם אתם במושב. מטוס עם בום על קולי מתאים לשני המקרים.
• תמיד החיתול יפול עם הקקי כלפי חוץ. על השמלה החדשה.
• תמיד כשלא תשימי חיתול על הכתף היא תפלוט. וזה תמיד יהיה עם השמלה החדשה, אבל זה לא נורא כי ממילא יש עליה קקי.
• אחד החתולים תמיד יבקש צומי בקולי קולות ברגע שהקטנה נרדמה. יש להם רדאר מיוחד לצורך העניין. למי שאמר שאסור להעיר כלבים נמים משנתם לא היו כנראה חתולים.
• שידת ההחתלה בדיוק גבוהה מספיק כדי שהקטנה תבעט לי בציצי, והאמבטיה שלה בדיוק נמוכה מספיק כדי לשבור לי את הגב.

*הרשומה נכתבה בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד, אך מיועדת לגברים ונשים כאחד (חוץ מהקטע על השמלה כמובן).

סדרי עדיפויות

לאשה (או זוג) עם תינוק חדש יש בעיה של זמן פנוי. "זמן פנוי" במצב זה הוא מושג אחר לגמרי מאשר "זמן פנוי כדי ללכת לסרט" או אפילו "זמן פנוי כדי לסדר את הניירת" - זה יותר "זמן פנוי ללכת לשירותים/לנקות את הבית/לעשות כביסה, שלא לדבר על "זמן פנוי כדי לישון". על האחרון תמיד אומרים לאישה במצב זה - תשני כשהתינוק ישן.

אבל מה יעשה מישהו כמונו, שקיבל את הדגם שלא ישן? ז"א הקטנה נרדמת יופי על הציצי אבל פורצת בבכי נפגע וקורע לב כשמנסים לשנע אותה לעריסה שאימא ואבא שכרו בייחוד בשבילה. זה משאיר מעט מאוד זמן פנוי וחשוב לנהל אותו נכון ולבחון סדרי עדיפויות.

ברגע שבכל זאת התינוק ישן, ולא עלייך - את צריכה לשקול במהירות את כל האופציות ולבחור בטובה ביותר מבחינתך - כרגע, כי אין שום דרך לדעת מראש כמה זמן היצור השמיימי ישן:

כמה באמת דחוף לך הפיפי עכשיו? אולי כדאי לדחות אותו עוד קצת (הרי ממילא את מתאפקת כבר שעות, מה זה עוד שעתיים בשבילך?) ובמקום להכין ולשתות סוף סוף את הקפה של הבוקר? (למרות שעכשיו כבר צהריים).

מה שבאמת מזכיר לך שעוד לא צחצחת שניים וזה בטח לא נחמד לילדה, למרות שהיא נימוסית ולא אמרה על זה כלום.

ואולי בעצם את מעדיפה לתפוס תנומה, או להעביר חלק מערימת הכלים שהצטברה בכיור למדיח? (את אפילו לא משלה את עצמך שתוכלי לעשות את הכל במכה).

ואחרי שבחרת יש גם תת סדרי עדיפויות:

עשית לעצמך סנדביץ. גבינה צהובה ומרגרינה, אחד האהובים עלייך, אבל כרגע בחרת אותו כי הוא מהיר. חצי מהזמן של עשיית הסנדביץ זה להפריד את הפרוסות של הגבנ"צ אחת מהשנייה או מהנייר ששמו בין הפרוסות, כדי "להקל". מרחת כבר מרגרינה ושמת בעמל רב פרוסת גבנ"צ אחת. עם שתי פרוסות הסנדביץ יהיה טעים ומשביע יותר. האם את

א. הולכת "על כל הקופה" ושמה עוד פרוסה, ומסתכנת בכך שלא תוכלי לאכול את הכריך, או

ב. הולכת על בטוח וטורפת את הסנדביץ מייד כמו שהוא, או

ג. הולכת לבדוק למה הילדה כ"כ שקטה.

וכמובן ישנה השאלה של -

אה, נו טוב. נאלץ להפסיק כאן - היא התעוררה..

היערה ישנה - רגע נדיר, בחסות חמוטל

*הרשומה נכתבה בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד, אך מיועדת לגברים ונשים המטפלים בתינוק כאחד...

נא להכיר - יערה

רקע

ב 2.6.10 בשעה 02:02 הגיחה לעולם יערה. מהביטוי "הגיחה" משתמע כאילו היא עשתה את כל העבודה לבדה, המתוקה הקטנה, ולשלושת האחיות שהתרוצצו מודאגות ואיימו בקיסרי, לרופאה המקסימה, לאמא (ואבא) שלה לא היה יד (או חלקי גוף אחרים) בדבר. הלידה לא הייתה קלה ונטולת בעיות, אבל איזו לידה ראשונה כן?

השם

אבא שלה מאוד אהב את השם "יערה" ואמא שלה חיבבה את השם (אפילו היא זאת שהציעה אותו) אבל אהבה שם אחר יותר, וקיוותה שאחרי הלידה כשאבא של הפעוטה יראה כמה אמא של הפעוטה התאמצה בלידה הוא יהיה מוכן לוותר בנושא השם.

לאחר דיון קצר בנושא הושגה הבנה שאחרי שיראו את הסחורה יוחלט השם סופית. זה בכל אופן מה שאמא שלה הבינה. אבא שלה הבין שיש הסכמה בלתי מעורערת על השם "יערה", ולכן מיד לאחר הלידה הוא שלח בהתרגשות גדולה הודעת טקסט חגיגית בטלפון (ב-2 בלילה) שכללה את הודעת הלידה ושם התינוקת, לכל המספרים אצלו בטלפון. האמא שהייתה עדיין המומה מחוויית הלידה, אמרה כשקיבלה את העדכון "אה", וויתרה בחן.

כללי

יערה נולדה במשקל 3.00 ק"ג, יש לה עיניים כחולות מהממות (שכנראה יתחלפו מתישהו לחום מהמם), היא אוהבת לישון או על הידיים (לרוב של אמא), או במיטה של אמא ואבא (למרות שהוסבר לה שזה לא מומלץ בשלב זה) או בסלקל הכבד, אך הבטיחותי שלה. לא בעריסה.

התחביבים שלה הם כרסום ידיים תוך כדי שאמא מנסה להניק אותה, השתנה למרחקים ארוכים ומשחק "מצא את הפיטמה" (רמז: לאו דווקא על הציצי). השיא שלה בלכלוך מספר חיתולים בהחלפה אחת עומד כרגע על 3, אבל מקווה לשבור שיא חדש בקרוב.

יערה חובבת באפי וטולקין (בכל אופן - אף פעם לא אמרה שהיא לא), ונהנית לשמוע פראטצ'ט (בייחוד את Where's My Cow?).

"הלוויתן והשפמנון", או "יאללה נו כבר"

היה היה לוויתן קטן. טוב, אולי לא קטן - בינוני.

וללוויתן היה בבטן שפמנון קטן, פיצפון. הלוויתן אהב את השפמנון שלו ודאג להאכיל אותו מכל טוב - פרנצ' טוסט לארוחת בוקר, פרגיות לצהריים, גלידה ושוקולד ולפעמים גם ירקות ופירות. אבל לא חומוס או סושי (והלוויתן מאוד רצה לאכול חומוס או סושי - למרות שהם לא כל כך דיברו אליו לפני שהיה לו את השפמנון). והשפמנון אהב את האוכל שהעביר לו הלוויתן, בייחוד את הפרגיות.

וכל יום גדל השפמנון והתחזק קצת. וכל יום הלך הלוויתן וגדל קצת יותר והמכנסיים שלו כבר לא נסגרו עליו - אבל לא היה לו אכפת כי הוא אהב את השפמנון ורצה שיהיה לו נוח.

הלוויתן הקפיד גם לשתות הרבה מים (למרות שהעדיף דיאט קולה) כדי שלשפמנון תהיה בריכה גדולה לשחות ולהשתכשך בה.

אחרי 20 שבועות התחיל הלוויתן להרגיש את הבועות שעשה השפמנון הקטן, והוא היה שמח. וגם השפמנון היה שמח וניקה את כל הבטן של הלוויתן בנחישות ובדגדוגים.

והשפמנון הלך וגדל, והלוויתן הלך וגדל, הלך וגדל, והתחיל להיות לו כבד.

בשבוע 37 שאל הלוויתן את השפמנון: "שפמנון קטן, איך אתה מרגיש? נוח לך? חמים לך?" והשפמנון אמר שכן.

והלוויתן היה שמח והמשיך לשמוע אודיו-בוקס וללכת לסרט עם ההורים.

בשבוע 38 שאל הלוויתן את השפמנון: "שפמנון קטן, איך אתה מרגיש? לא לוחץ לך?" והשפמנון אמר שלא, תודה הוא בסדר גמור. והלוויתן היה שמח והמשיך לראות סדרות ולצאת עם חברות לארוחות צהרים ארוכות.

בשבוע 39 שאל הלוויתן את השפמנון: "שפמנון קטן, איך אתה מרגיש? לא חסר לך שם משהו?" והשפמנון אמר שאכן מזמן לא היו פרגיות אבל הכל בסדר, תודה.

והלוויתן היה שמח והמשיך ללכת לעבודה למרות שכבר לא היה לו ראש לזה, והייתה שביתת רכבות.

בשבוע 40 ללוויתן היה כבר די קשה ללכת על הרגלים הנפוחות שלו, ולישון במיטה הקטנה שלו, ונמאס לו כבר לעשות פיפי כל 2 דקות, והוא שאל את השפמנון: "שפמנון יקר, אתה כבר לא כל כך קטן - לא צפוף לך? אתה לא רוצה לצאת?" והשפמנון אמר שכן, מתחיל להיות לוחץ, אבל הוא מפחד לצאת...

והלוויתן לא ידע מה לענות - כי גם הוא פחד קצת. והוא היה קצת עצוב, בגלל שהוא לא יפגוש את השפמנון.

והלוויתן חשב קצת זמן והוא שם לב שהוא יותר ויותר עצוב ופחות ופחות פוחד - והוא אמר לשפמנון: "שפמנון שלי, צא החוצה! יש עולם יפה בחוץ - עם חתולים, ומוסיקה וורדים בגינה! ואנחנו מאוד מאוד רוצים לפגוש אותך!".

"וחוץ מזה" הוסיף הלוויתן כשראה שהשפמנון מתלבט (למרות שהוא לא רצה לאיים) "כדאי שתצא לבד - אחרת יעשו לנו זירוז, ויהיה הרבה פחות נחמד...".

והשפמנון השתכשך פעם אחרונה בבריכה שלו - ויצא...

** את הסיפור הזה, שהסתובב לו במתכונת מקוצרת אצלי בראש כבר כמה ימים, כתבתי ב31.5 בסביבות 20:00 בלילה. צירים משמעותיים (אם כי עדין לא סדירים) התחילו כמה שעות אחר כך. התייצבנו בתל השומר "רק בשביל לבדוק מה קורה" ב09:30 בבוקר יום המחרת, ה01.06, ואכן כמעט עשו זירוז, כי לשפמנון לא היה מספיק מים בבריכה שלו.

בשעה 02:02 ב2.6, כ-16 שעות לאחר מכן נולדה יערה במשקל 3.00 ק"ג.

כמו שחמוטל אמרה "סיפורים עובדים!"

Treme

Treme היא סדרה של HBO שעיקרה ניו אורלינס אחרי קטרינה.

יותר נכון - תושבי ניו אורלינס.

Treme הוא שם של שכונה ותיקה של ניו אורלינס, שהיתה השכונה העיקרית של הכושים ביו אורלינס, ונחשבת עד היום למרכז חשוב לאפריקנים-אמריקנים, לקריאולים ולתרבות הג'אז. זוהי ממש לא שכונה יוקרתית, ויש בה לא מעט בעיית פשע.

הסדרה עוקבת אחר כמה מתושבי ניו-אורלינס שמנסים לחזור לשגרת חיים כלשהיא, רובם צריכים להתמודד לא רק עם קשיים כגון מציאת קרובים וחברים אבודים, בעיות דיור ופרנסה, חוסר מזומנים, פשע וכו' אלא גם ובעיקר מול בירוקרטיה, סחבת ואטימות של מערכות החוק, המשפט, חברות הביטוח והממשל - מחוץ ובתוך ניו-אורלינס. כיאה לכינוי של ניו-אורלינס the Big Easy - הסדרה מתנהלת באטיות אבל ממש לא על מי מנוחות. נדמה שהגיבורים חגים במעגל סביב עצמם, ואחד סביב השני, מתקדמים שני צעדים והולכים צעד אחד אחורה. אבל יש כמה דברים שהופכים את הצפייה בסדר לכדאית: השחקנים (חלקם מוכרים מסדרות טובות אחרות) בעיקר ג'ון גודמן מעולים, הכתיבה טובה, והעלילה - גם אם היא איטית היא מותחת ובעיקר אנושית.

כמו כן - כיאה לעיר עצמה - הסדרה פונה לכל החושים - המוסיקה (בעיקר הג'אז) חשובה מאוד לחלק מהדמויות המופיעות בסדרה, ומקבלת עקב כך מקום עיקרי, כמו דמות בפני עצמה, שיש לה נוכחות, קול, דעה וזכות קיום. השתייה והאוכל (וגם הסמים) גם הם מהווים "מנה עיקרית" בעיר ובסדרה - עד שממש אפשר להריח ולטעום את המעדנים המוצגים על המסך. הצבעוניות של התחפושות והמצעדים תורמים גם הם לססגוניות של הסדרה.

אהבתי גם את הפתיח של הסדרה, שהנושא החוזר בו הוא מים, או יותר נכון - מה שנשאר אחרי המים - כתמי הרטיבות והטחב שמן הסתם שולטים בהרבה מקומות בניו אורלינס של היום...

חודש תשיעי

אז אני עכשיו בתחילת תשיעי (מחר שבוע 37!!). האמת? עבר די מהר, אבל נראה איך יעבור החודש האחרון.

הבטחתי עדכון על מצבי: אז ככה, למרבה הפלא אני (בינתים לפחות)

• לא מתקשה לנשום (חוץ משלושת הימים הנוראיים האלו, שעדין אני לא יודעת אם זה היה החמרה של אסטמה או הריון). הבטן שלי באמת לא כ"כ גבוהה יחסית..
• לא מתקשה לאכול - הקיבה אמורה להתכווץ לא? היא לא יודעת את זה.
• לא נראית כמו לווייתן. מקסימום דולפין. ראיתי נשים בחודש תשיעי - לדעתי אני לא נראית ככה. כמובן שבמקום לשמוח זה מדאיג אותי (אז מה שהקטנה גדלה בקצב טוב, זו לא סיבה לא להיות מודאגת...)
• לא רצה כל דקה לשירותים. אבל בטח הבטן עוד תרד.
• הציצים לא מאוד גדלו (too much info?)

מה כן מפריע לי

• בצקות 1 - מזל שאין פה קרקס נייד - אמנם לא הייתי יכולה לעשות "גיג" בתור "איש הפיל" אבל "הרגליים של איש הפיל" בהחלט היה יכול להיות שלי. ויש לי עוד חוכמה בקשר לזה:
• בצקות 2 - ברוך בורא הקרוקס. יש לי קרוקס "ממותה" שנועדו במקור לימות החורף הקרים ובאו עם מעין גרב פנימים מרופדת. בקיץ אפשר להוציא את הריפוד, אבל אז הקרוקס עצמו גדול יותר מקרוקס רגיל באותה מידה - ובקיץ שעבר קצת טבעתי בהן. אבל לא עוד. אני מתחילה את הבוקר עם כפות רגליים בגודל נורמלי פלוס, ובמשך היום תופחת לאיטי כשהקרוקס משמשות לי תבנית. לפעמים נדמה לי שהרגלים מתחילות לבצבץ מחורי האיוורור כמו בצק תופח ("בצקת" או לא?). כל נעל אחרת לוחצת לי או לא עולה עלי, אז שישתקו כל נשות ה"קרוקס לא טוב לאישה בהריון".
• נימול ביד - הנימול ביד שהיה לי בחודשיים האחרונים כשאני קמה בבוקר התפתח לכאב בפרקי כפות הידיים. עד שאני לא סוגרת ופותחת כמה פעמים (תוך כדי מאמץ וכאב) את כפות היד בבוקר אני לא יכולה לתפקד איתן. הרופא הבטיח לי שיעבור אחרי הלידה.
• צרבות - כן תודה.

מה עוד?

רופא מעקב ההריון שלי (דר' הרט החמוד, בלי מרכאות) טוען שאני בקבוצת סיכון ל"רעלת הריון". לכן עשיתי עד עכשיו כבר חודש או יותר במרפאה בדיקת לחץ דם וחלבון פעם בשבוע. הוא אומר שזה כדי ש"כשתהיה לך רעלת נתפוס אותה בזמן". לא "אם", "כש". זה לא משנה לו שלחץ הדם שלי מתעקש להיות נורמלי, ולעיתים גם טיפה נמוך, ושאין לי את שאר הסימפטומים ל"רעלת הריון" (בצקות אמנם זה סימן אבל הן צריכות להיות הרבה יותר חמורות ממה שיש לי כרגע).

לכבוד החודש התשיעי הוא החליט להחמיר ולארוב לה פעמיים בשבוע, וגם לעשות מוניטור פעם בשבוע, על הדרך.

הוא גם איים לשלוח אותי לעשות העמסת סוכר נוספת, זו המגעילה יותר, כי הבטן של הקטנה הייתה קצת גדולה מדי בהערכת המשקל לפני שלושה שבועות, וגם כי הוא טוען ש"עלית בצורה נדיבה במשקל" (הבטן של הקטנה חזרה בינתיים לגודל נורמלי, לבטן שלי ייקח קצת יותר זמן)...

אתם זוכרים את הדיון שלי על סכרת מול רעלת? חלק מהסימפטומים שלהן מנוגדים - אם הבטן של השפמנון (זה "שם הבטן" לילדה, זה חומר לפוסט אחר) גדולה מדי איך יש לי רעלת הריון? תחליט ממי - או רעלת או סכרת! (או חרדלי או שדה...).

מאוד בטיחותי

סלקל

1. לפי ב"בטרם" (ומעוד מקורות) המקום הכי בטוח לשים את הסלקל זה בכסא האחורי של האוטו, במושב האמצעי, וכמובן הפוך לכיוון הנסיעה. המלצה זו היא לא רק בגלל שקיות האוויר שנמצאות במושבים הקדמיים (שלפעמים אפשר לנטרל בקלות), אלא כי זה המקום שהכי פחות נפגע מתאונות. בפרק בסדרה שראיתי לא מזמן הייתה אם שנסעה לבד עם עוללה במכונית, והקפידו להראות שהיא קשרה אותו בדיוק במקום המומלץ, אבל מה? בסדרות אמריקאיות התינוק הוא מלאך קטן שרק יושב בכסא ומביט בעניין בעיניים תכולות בנוף החולף ולא צורח תוך כדי נסיעה...

אבל בחיים האמיתים, מה לעשות, זה לא עובד ככה, ויש לצפות שלפחות חלק מהזמן התינוק יצרח במלוא הגרון. ובמקרה כזה, אם אתה נוסע לבד עם תינוק צורח, בין אם סתם נפל המוצץ, ובין אם משהו באמת מציק לתינוק, קשה להאמין שלא תנסה לתקשר איתו, או לפחות לנסות לראות מה המצב, תוך כדי נסיעה. להזכירכם זה אומר להסתובב אחורה בזמן נהיגה, ובגלל שהסלקל הפוך אם תצליחו לראות את קצה האצבע של התינוק זה יהיה הישג. מה שכן אתם עלולים להשיג זו תאונה - כמה בטוח זה יכול להיות? לקחתם גם את זה בחשבון כשהמלצתם על מקום בטוח ברכב?

2. ישנם לפחות שלושה תקנים של סלקל - האמריקאי, האירופאי והישראלי. למרות שרוב התאונות הן חזיתיות התקן האמריקאי בודק את הסלקלים בתאונות צידיות בלבד ובמהירות נמוכה יחסית. הרבה סלקלים שנמצאו "בטוחים" בסטאנדרט זה לא עומדים בתקן האירופאי שבודק את הסלקלים בתאונות חזיתיות ובמהירות קצת גבוהה יותר. רוב הסלקלים שנמכרים בארץ הם כמובן עם תקן אמריקאי וישראלי (לא יודעת מה בודק התקן הישראלי, אולי אחוזי חומוס...), ומכיון שלא נח לשים את הסלקל מאחורה (ראה למעלה)- הרבה מהצרכנים הישראלים שמים את הסלקל הפוך אמנם, אבל במושב הקידמי, שם הסלקל חשוף יותר לתאונות חזיתיות, מפניהן, כאמור, הוא לא ממש מוגן.

שידות החתלה

1. עצבן אותי לגלות שיש כמה חברות ידועות שמוכרות רהיטים לתינוקות, שיש להם אכן תקן בטיחות לשידות - אבל "תקן לשידות אחסון" בלבד, ולא לשידות החתלה. זה לא מונע מהם כמובן למכור שידות החתלה - פשוט אין להם תקן לזה. אבל זה לא מה שמעצבן אותי. מה שמעצבן אותי זה שהם בכוונה לא טורחים ליידע את הקונים בצורה ברורה לגבי איזה תקן יש לשידות, ורוב האנשים שקונים, מודעים לזה שלחנויות אלו יש תקן, אבל אין להם מושג שהתקן לא "תופס" לגבי שידת החתלה.

אין לי מושג מה ההבדל בתקן בין "שידת החתלה" ו"שידת אחסנה" בלבד, אבן מן הסתם יש הבדל והוא קיים מסיבה מסוימת.

2. אנחנו קנינו לא מזמן, ביד שנייה, שידה מדהימה ורחבה של מישכל, שלמיטב ידיעתי דווקא יש להם תקן גם לשידות התחלה, אבל לאחר הקנייה נתקלתי בבעיה מסוימת. למגירות הגדולות של השידה יש מעצור, שמונע מהמגירות להסגר על אצבעותיהן הרכות של העוללים - שזה כשלעצמו דבר מעולה. אבל - זה גם מאוד מקשה על פתיחת המגירות. מחשבה מעמיקה הותירה לי

שתי אופציות לכשאנסה לחתל את התוספת החדשה של המשפחה על השידה: האחת להשאיר את המגירות טיפה פתוחות ולא לסגור עד הסוף, אבל זה מכוער. השנייה - כמו שעולה בשיחה עם אמהות אחרות - להכין את כל הדברים על השידה מראש. אולי אני קטנונית אבל אם אני אשכח משהו (ואני בטוח אשכח משהו) מה אני אמורה לעשות? להשתמש ביד השלישית כדי לוודא שהתינוק נשאר במקום ולא נופל מהשידה? אהמ...

רגעים מרגשים בטלויזיה

מורה לקופירייטינג אמר לכיתה שלי פעם שלהצחיק צרכנים פוטנציאלים זה קשה, אבל לרגש קשה הרבה יותר. מצד שני אם עשית עבודה טובה ואכן הצלחת לרגש אז "קנית" את הלקוח. הוא כמובן דיבר על פרסומות, אבל זה נכון גם לגבי סדרות טלוויזיה.

אז הנה רשימת הרגעים שרגשו אותי בסדרות - ספויילר להרבה סדרות

באפי:

באפי מתה פעם ראשונה

באפי מתה פעם שנייה

טארה מתה

אניה מתה (ג'וס - מה יהיה?)

באפי מקבלת בערב הפרום את פרס ה-class protector,

והמשפט של ג'יילס באותו פרק "I had no idea that children en masse could be gracious."

רוב פרק המחזמר

רוב הפרק the wish

ספייק שמגיע לבית של באפי בכוונה להרוג אותה ומוצא את עצמו מנחם אותה

ספייק באופן כללי...

קוואנטם ליפ

המשפט המסיים של הסדרה הרג אותי: Dr. Sam beckett never gets home. ככה עושים?

(למי שלא מכיר/זוכר דר' סם בקט קפץ לנקודות שונות בהיסטוריה ועזר לאנשים בצורה רגישה ואכפתית. כל מה שהוא רצה זה לחזור הביתה לאשתו).

מרפי בראון

מרפי שרה You make me feel like a natural woman לתינוק שלה

six feet under

סצנת הסיום המהממת עם השיר של sia. אף פעם לא בכיתי ככה בסדרה.

מן הסתם הרשימה תתעדכן בכל פעם שאזכר במשהו. אם יש לכם מה להוסיף - אשמח לשמוע..

קאסל

סידרה חמודה של ABC בכיכובו של נת'ן פיליון (פיירפליי, באפי).

ריצ'ארד קאסל הוא סופר מצליח וחתיך (ברור) שמצטרף ליחידת משטרה על מנת לעשות תחקיר על סדרה חדשה שהוא כותב. כמובן את היחידה מובילה חוקרת צעירה ויפה, ש"לא סובלת את קאסל". השניים פותרים תעלומות, קאסל באופן מפתיע תורם לא מעט וגם אם לא תמיד העלילה מפתיעה היא תמיד שנונה וקופצנית. קאסל מוצא את המוזה שלו בדמות קיית בקט, החוקרת הצעירה ומבסס עליה את ניקי היט, גיבורת הספר החדש שלו. קיית כמובן מאוד לא מרוצה.

קאסל הוא כאמור דמות פיקטיבית, מה שלא הפריע לרשת ABC להוציא לאור את Heat Wave, הספר הראשון בסדרה של ניקי היט, במקביל ליציאת הספר בסדרה עצמה - בראשית העונה השנייה. כריכת הספר מופיעה בעיצוב זהה (אך מזעזע) כמו שהיא ניראת בסדרה, וחתום עליה, כמובן, ריצ'ארד קאסל, שלפי אמאזון הוא

the author of numerous bestsellers, including the critically acclaimed Derrick Storm series. His first novel, In a Hail of Bullets, published while he was still in college, received the Nom DePlume Society's prestigious Tom Straw Award for Mystery Literature. Castle currently lives in Manhattan with his daughter and mother, both of whom infuse his life with humor and inspiration.

כמובן ששאר הספרים שקאסל "כתב" לא קיימים, ובסדרה הוא אכן גר עם ביתו ואימו.

בשיתוף עם "קוסמופוליטן" יצאה גם, לכאורה, כתבת שער על ריצ'ארד קאסל, לכבוד יציאת הספר:

תמונה נוספת מ"פוטו-שוט" שנעשה לכתבה ב"קוסמו":

Heat Wave עצמו, אגב, קיים גם בפורמט אודיובוק, והוא חמוד ומשעשע, בייחוד אם מכירים את הרקע והדמויות הפועלות מ"קאסל".

הבדל בגישות

אנחנו חיים בבית קטן מוקף הרבה ירוק. בבית אני, אילן ושלושה חתולים: דר' ווטסון, חתול מרשים, חמור סבר שכל הזמן מתלונן, קרואלי, חתולה נויירוטית כמעה ויפהפיה, והלנה - חתולונת צומי שחורה שנכנסת לפאניקה כשמשנים משו בעולם שלה.

נשמה טובה תרמה לנו עגלה. הבאנו אותה הביתה (את העגלה, לא הנשמה) ורציתי להראות לאילן איך פותחים וסוגרים אותה (בסוף אילן הראה לי אבל לא משנה). החתולים גילו עניין בעגלה הסגורה אבל מרגע שפתחתי אותה הלנה פצחה בזעקות שבר, רצה לחדר השינה ונכנסה למחבוא הרגיל שלה - מתחת למיטה. מבחינתה היא צודקת - היא היתה בטוחה שרובוטריק ענק מתנפל עליה. ווטסון לעומת זאת בא לרחרח, ואילן לחץ על הכפתורים ושאל בתמיהה "למה זה לא יורה"...

מה הכי מפריע לי בהריון?

היות ואני רק בסוף שביעי יותר נכון "מה הכי מפריע לי בהריון, עד עכשיו", אבל בואו לא נהיה קטנוניים....

• קור - אני שונאת מיטה קרה. אני רגילה לישון בחודשי החורף עם סדין חשמלי, ועכשיו אסור...
• להתכופף - יותר נכון חוסר היכולת לעשות זאת
• אוכל - יש המון דברים שלאשה בהריון אסור ו/ או מומלץ לא לאכול: ביצה לא מבושלת (כולל במוס של עוגות), נקניק, בשר נא, חומוס ועוד. אף פעם לא היה לי חשק לסושי כמו עכשיו...
• צרבות - היו לי צרבות גם לפני ההריון אבל מה שיש עכשיו זה בכלל לא אותו דבר. ואם קודם הייתה לי שליטה חלקית על הצרבת בכך שהייתי אוכלת "נכון" עכשיו זה בכלל לא משפיע מה אני אוכלת. או אפילו אם... ובכלל - אני לא בטוחה אם מה שיש לי זה צרבת, בחילה, או מה (אני אחסוך מכם את התיאור המדויק). אם אני כבר סובלת ממשהו אני רוצה לפחות לדעת על מה להתלונן, לא?
• הבצקות. הן לא חמורות אבל הייתי יכולה לחיות בלעדיהן...
• זה שחייבים לשתות הרבה, ועדיף מים. אני מאלו שלא יודעים לשתות, ושונאים מים.

ומה חשבתי שיפריע ובינתים לא מפריע?

היות ואני אסמטית עם בעיות גב פחדתי מאוד מהחמרה של שתי בעיות אלו בהריון. בינתיים הסטאטוס קוו נשאר.

מה נחמד?

• שקמים לי ברכבת, ואני לא צריכה לקום לזקנה נוטטת בעצמי.
• התנועות.
• שנותנים לי אנשים זרים מנה גדולה יותר של אוכל ואומרים תוך כדי הצבעה על הבטן "זה לא בשבילך, זה בשבילה".

וממה אני עוד מפחדת?

נשארו לי עוד את החודשיים הכי קשים. אני בעיקר מפחדת מהזמן שבו הבטן תהיה כ"כ למעלה שתפריע לי לנשום.

והלידה כמובן.

** עדכון

הקוצר נשימה התחיל. או ההרעה באסטמה, עוד לא החלטתי. אפשר בשקט לשלוף אותו מהרשימה של "ממה אני מפחדת" או "מה חשבתי שיפריע" והישר לראש הרשימה של "מה מפריע לי".

** עדכון2

לשמחתי זה נמשך רק יומיים שלושה. בינתים..

אודיובוקס

תארו לעצמכם ספר שאתם יכולים לקרוא בעיניים עצומות,

ספר שאפשר לקרוא בו גם כשאתם מכוסים כולכם בשמיכת פוך בליל חורף סוער, ספר שאפשר לקרוא בו תוך כדי נהיגה/שטיפת רצפה/הדחת כלים או כל מטלה אחרת שלא מצריכה יותר מדי חשיבה,

ספר שמישהו אחר, לרוב מוכשר, דרמטי ומצחיק מכם מקריא, כולל מבטא נכון וקול שונה לכל דמות,

ספר שלא תופס כמעט מקום בתיק, או על המדף,

ספר שאתם יכולים בעזרתו באמת להתנתק מהעולם (גם ברכבת כשכל האנשים שאיתכם בקרון מדברים זה עם זה, או בטלפון או גם וגם),

בקיצור דמיינו לעצמכם אודיו-בוק.

נכון, זה לא קונספט חדש - אבל אני לא חושבת שמספיק אנשים, בייחוד בארץ, מודעים ומעריכים מדיה זו.

יש לה את הבעיות שלה - לא כל ספר קיים באודיו-בוק, וגם אם הוא קיים - לא תמיד ניתן למצוא אותו.

בנוסף - מאוד חשוב מי מקריא והאיכות הטכנית של הספר - הספר יכול להיות מותח ומבדח אימים אבל אם מי שמקריא מנאנפף במבטא לא מובן, או סתם לא עושה עבודה טובה, או אם יש יותר מדי רעשי - רקע שום דבר לא יגרום לך לשמוע יותר מפרק או שניים. הסיכון שתיפול על אודיובוק כזה, לדעתי, לעומת הסיכוי שתגלה ספר שלא היית מגיע אליו לולא המדיה הנפלאה הזו הוא מאוד קטן. קיים גם המצב ההפוך - לא אחת שחקן מצוין יכול להפוך ספר בינוני לחוויה מרנינה (לדוגמא ג'יימס מארסטרס שמקריא את סדרת "תיקי דרזדן", והנה תירוץ מצויין לשים תמונה שלו...).

כמו כן - למרות שהוא מוסיף מימד נוסף לספר ו"מדלג" על מאמץ הקריאה, האודיו-בוק, לא גורע מהקורא (או במקרה הזה השומע) את הפעלת המוח והדמיון שלו בנוגע לספר, כמו שעושים לפעמים סדרות וסרטים.

ואם כל זה לא שכנע אתכם - מתי בפעם האחרונה הקריאו לכם סיפור לפני השינה??

בקיצור - מאוד מומלץ. יש ספרי-שמע גם בעברית, אך המבחר באנגלית הוא כמובן הרבה הרבה יותר גדול.

איך להתחיל?

בשלב ראשון כדאי לבחור ספר שקראתם ואהבתם, רצוי קליל, ולראות איך מתפתח משם... אני שמעתי כמעט את כל ספרי טרי פראצ'ט לפני שהמשכתי הלאה.

במה לשמוע?

בהרבה טלפונים יש כיום נגן mp3' אבל הכי נח לשמוע במכשיר יעודי לעניין - לי יש את הסנסה שלי, מתנה מצויינת מנעמה. קטן, חמוד אדום ונח.

איך להמשיך?

יש ספר שלא מצאתם בארץ? שמעו אותו באודיו.

יש לכם סופר אהוב שבדיוק הוציא ספר חדש? שמעו באודיו.

לאחר שמיציתם את כל הספרים שרציתם לקרוא ולא הצלחתם להשיג מסיבה כלשהיא אפשר להתפתח הלאה - אני מצאתי ספרים מצוינים ע"י חיפוש הספרים ששמעתי ואהבתי באמאזון ובדיקה של ההמלצות שנעשו ע"י קוראים אחרים למי שאהב את הספר הספציפי הזה.

דרך נוספת - יש שחקן שאתם אוהבים? אפשר לברר איזה אודיו הוא מקריא! (טוב, לא כולם אבל לא מעט מהם).

בהצלחה!

אבדה

איפהשהו בחודש האחרון איבדתי את המותניים שלי. המוצא הישר מתבקש להחזיר את האבדה לבעליה. תודה.

תנועות

באחד האמשים הקטנה רקדה לי על השלפוחית. איך אני יודעת?

קודם כל - שכבתי במיטה ופתאום הייתי צריכה פיפי. זה נמשך בדיוק שנייה ואז פתאום לא הייתי צריכה פיפי. לאחר שנייה שוב חזר הרצון לרוץ לשירותים אבל נעלם כמעט מיד - כך שלוש ארבע פעמים.

שנית - זה היה משולב בתיאום מופלא עם תנועה חדה מתוך מרומי הבטן שלי. המסקנה ההגיונית היחידה שעומדת בפני כל בן אנוש תבוני, היא שהקטנה לא רק רקדה לי על השלפוחית אלא גם היא כל כך מוכשרת שהיא עשתה כמו ג'ון טרבולטה...

דגני בוקר wellness

ובחזוני אני מפרסמת בבלוג רשומות על צרכנות, ופונות אלי הרבה חברות ושולחות מלא מוצרים רק כדי שאנסה ואכתוב עליהם, ובעוד שנה שנתיים קונים ממני את הבלוג בהרבה כסף...

אבל בינתים אני סתם כותבת על דברים שמצאו חן בעיני - ואפצח בדגני בוקר.

אני לא מאלו שמתחילים את הבוקר עם דגנים באופן קבוע, רק לעיתים רחוקות, אבל לא יכולתי להתעלם מהגרפיקה המדהימה - הנקיה והמגרה במודעות של סדרת דגני wellness של Life. כאשר עברתי לידם בסופרפארם החלטתי לנסות - ביחוד כשהמחיר לקופסא הוא כרגע רק 13 ש"ח...

ניסיתי קודם את התותים, שהיה נחמד מאוד, ואחר כך את השוקולד - אבל בעיקר אני ממליצה על השילוב של השניים - דמיינו פתיתי שוקולד מריר עדינים, וחתיכות תותים (ופירות אדומים אחרים) צפים בדגני בוקר מלאים ומפזרים (הפירות) ניחוחות אביב. כמה קלוריות לא בדקתי - אבל משביע זה כן. יאמי!

** עדכון - מחיר ההיכרות של קופסת דגני בוקר נגמר, ועכשיו קופסה כזו נמכרת במחיר של כ 23 ש"ח לקופסה. עדין טעים...

הגיגים 2

כריות

כריות בהריון זה דבר חשוב: את ישנה עם כרית נוספת (או כרית גבוהה במיוחד) מתחת לראש כדי למנוע צרבות, כרית מתחת לכפות רגלים כדי להפחית בצקות וכרית בין הרגלים כדי לעזור לכאבי הגב. לאותה בחורה מסכנה שסובלת מ-3 הפגעים התוצאה הסופית מוזרה למדי ותומכת כספית באיקאה.a

9 חודשים (10 אבל מי סופר?)

האבולוציה ארגנה לנו מספיק זמן בין ההריון ללידה - צריך לעכל את השינוי הגדול שעומד להגיע, להכין את הבית, יושביו וקרובי המשפחה לצוציק/ית שבדרך, ובשאר 6 וחצי החודשים למצוא בדיוק את העגלה המתאימה. ציידים לקטנים או לא?

community

סדרה קומית מופרעת של NBC .

ג'ף ווינגר, עו"ד לשעבר צריך להשלים תעודת בגרות ולשם כך לוקח שיעורים בבית ספר מעאפן במיוחד. כדי להתחיל עם בחורה הוא מקים (פחות או יותר) קבוצת לימוד לספרדית, מחבורת אנשים פריקית במיוחד שכוללת בחור ספורטאי שחור, גיקית לא מקובלת, אישה שחורה, בחור מוסלמי, צבי צ'ייס והבלונדה בעצמה כמובן. למרות המבנה הסמי-קבוע של "ג'ף עושה משהו רק בשביל להרשים את בריטה (הבלונדה) אבל תוך כדי לומד משהו על עצמו ומוותר בסופו של דבר על מה שרצה וגדל כבנאדם" הסדרה מצחיקה (לעיתים מאוד) ומפתיעה, בעיקר בגלל הדמויות המופרעות, הרפרנסים הרבים לסרטים וסדרות, הקצב הרצחני לפעמים של הבדיחות - ולא פחות חשוב - העדר הצחוק המלאכותי ברקע. חמוד ומומלץ.