יום שני, 28 באוקטובר 2013

עובדות מסויימות על ווטסון

  1. ווטסון היה החתול הראשון שלי. בסדרות קומיות יש לפעמים מצב שמתברר שהאקס של מישהי הוא הומו, והיא חושבת לעצמה: "בטח הייתי כ"כ גרועה עד שהוא 'החליף קבוצה' "? אז בדיוק ככה אבל להיפך - ווטסון היה חתול כ"כ מצויין שבזכותו 'הוספתי קבוצה' - הפכתי מdog person לחובבת חתולים (וכלבים) מושבעת.
  2. אני נכנסתי לגור בדירה של ווטסון, לא להיפך. וככה זה היה: 
  3. באתי לראות דירה להשכרה מאוד חמודה בגבעתיים. שם ראיתי את ווטסון לראשונה: בחלון מטבח, עם אור שמש חזק מאחורה ועם ווילון מתנופף ברקע. היתה לו הילה (בגלל האור), שערו התבדר ברוח (החלון היה פתוח ויש לו המון שיער) והוא סובב את ראשו אלי בסלואו-מושן. הוא היה שייך לדיירת העוזבת שלא יכלה לקחת אותו איתה לבית הבא. כשהיא אמרה שהיא מתכוונת לחפש לו בית אמרתי לה: "אל תטרחי, תשאירי אותו פה". 
  4. היה לווטסון חבר כלכלב לבן שאותו הדיירת כן לקחה איתה.
  5. הימים הראשונים היו בדירה קשים לשנינו. 
  6. לווטסון היה שם אחר במקור (בשנתיים הראשונות לחייו). שם רוסי כלשהוא, לא זוכרת מהו.
  7. כל מי שראה אותו התפעל - תמיד אמרנו שווטסון חי על "נקודות הערצה".  
  8. אפילו אילן התאהב קודם בווטסון, לפני שהתאהב בי.
  9. לאילן היה חתול חולה בשם מוסו, שהיה חתול בעייתי שלא באשמתו. הוא ווטסון מעולם לא היו חברים, די להיפך, אך למרות זאת ווטסון ילל לא מעט כשהרגיש בחסרונו של מוסו (היינו צריכים להרדים אותו).
  10. פעם הוא הגן עלי מהתקפה של מוסו, למרות שפחד ממנו מאוד. 
  11. ווטסון לא עשה "מיאו", הוא פעה כמו כבשה. 
  12. היה לו אתר באינטרנט - האתר הראשון שעשיתי ever. האתר נקרא cat in a box. זה היה לפני שנים - הרבה לפני שחתולים כבשו את האינטרנט, ואולי אחת הסיבות לכך... 
  13. הוא מאוד אהב טונה. מאוד.
  14. וכמעט כל אוכל אחר. 
  15. גם זיתים. 
  16. פעם, כשקרואלי היתה גורה, היא טיילה על דפנות האמבט כשאילן עשה אמבטיה. ווטסון שלח כפה ענוגה ודחף אותה פנימה. כולנו צחקנו (חוץ מקרואלי שהיתה בפאניקה). 
  17. הוא מאוד אהב את הלנה וקרואלי, שתי החתולות שלנו. כמה חודשים לאחר שנהיה חולה שמנו לב שפתאום לשתיהן התחילו להיוצר ראסטות מגעילות כאלו, בעיקר בגב. אף פעם לא היה להן. איך פתאום יש לשתיהן? ובאותו זמן? המסקנה שלנו היא שווטסון היה מטפח אותן באדיקות, וכנראה הפסיק בחודשים האחרונים שלו. 
  18. אחד משמות החיבה שלנו אליו היה "הלבן הגדול". 
הוא היה חתול אביר, טוב לב ורעבתן. נתגעגע אליו מאוד. 

התמונה הזו נעשתה ונשלחה לפני כ 10 שנים - ממני ומווטסון לאילן.


יום ראשון, 1 בספטמבר 2013

שנה דבש

היום אפיתי עוגת דבש בפעם הראשונה בחיי. עד לפני זמן מה פשוט לא אהבתי דבש או כל דבר שקשור בו. תמיד בראש השנה כשהיו מציעים לי עוגת דבש הייתי מסרבת ובטון סנובי משהו אומרת: "לא תודה. אני שונאת דבש". וכך היה שנים.

כשהייתי עם אחותי בטיול בארה"ב, עצרנו ב"monument valley", ולנו במלון אינדיאני חמוד. בבוקר,  על רקע נוף מהמם ואחרי לינת לילה נינוחה במיוחד הוגשה לנו ארוחת בוקר, שכללה בין השאר "לחם איניאני מטוגן" עם מייפל. במשך כל הארוחה היללתי את האיכויות הדקות של המייפל. ממש ליקקתי את האצבעות. לאחר מכן הסתכלתי שוב בתפריט, והתברר שזה בכלל לא מייפל. הצהוב-ענבר המדהים הזה היה דבש. מאז יחסי עם הדבש הלכו והתחממו בהדרגה.

לא יודעת אם שמתם לב, אבל לקראת ראש השנה הרבה חנויות מציעות ללקוחותיהן כחלק מחויית הקניה טעימות של דבר מתיקה כלשהו, בד"כ עוגת דבש . זהו מנהג חמוד שאני מחבבת מאוד. השנה טעמתי באחת החנויות עוגת דבש מהממת שלא יצאה לי מהראש. היא היתה נימוחה ואוורירית, ומתוקה בדיוק במידה הנכונה. אז למרות שיש המון סוגי עוגת דבש ושאין סיכוי שאקלע בדיוק לעוגה ההיא אפיתי היום, לראשונה בחיי, עוגת דבש. בחרתי ב"עוגת דבש קלה" של בצק אלים, עם שינויים קלים. התוצאות? ריח נפלא וטעם נפלא לא פחות, והכי חשוב - ביקורות אוהדות מצד הבעל והילדה.

אז מה אני רוצה להגיד? אל תקפאו על השמרים, העולם משתנה כל הזמן ואנחנו איתו. אם לא אהבתם משהו לפני 10 שנים זה לא אומר שלא תאהבו אותו היום. מה שלא הצלחתם ללמוד או לעשות פעם - אולי כן תצליחו היום. משהו שאתם דוחים שנים - אולי הגיע הזמן לעשותו? תבדקו את הגבולות שלכם. תרחיבו אותם. תחדשו. תתחדשו.
 ואיזה זמן יותר טוב להתחדש מאשר ראש השנה??


 עוגת דבש קלה להכנה של "בצק אלים" + תפוחי עץ


פרטים עלי ועל הבלוג

התחלתי עם הבלוג כשרציתי לתעד רגשות ומחשבות בהריון. מהר מאוד בצורה טבעית נוספו שאר תחומי העניין שלי. חוץ מזה אני בת 42, חיה עם בעל, ילדה ו-3 חתולים במושב בשפלה. חובבת טלויזיה (רק סדרות טובות), פנטסיה ומד"ב, אוכל ועוד.

קוראים

מוסיקה I טלויזיה I ספרים I הורות I תובנות