זה היה חודש עתיר פעילות
בחודש-חודש וחצי יערה הספיקה להתחיל לזחול גחון (לאחור), להתנדנד על 6, לזחול על 6 לכל הכיוונים, להתיישב על חצי טוסיק, להצמיח 2 שיניים ולחלות פעמיים (או פעם אחת מעצבנת במיוחד), וגם אנחנו נדבקנו.
במקביל השינה שלה עברה מהפכים מ"כמעט-נרדמת-לבד-במיטה-שלה" ו-2-3 התעוררויות בלילה, עברנו ללילות לבנים של מינימום 5 התעוררויות (כנראה בגלל ההכנה לשיניים), כשהשיא הוא שינה במיטת ההורים - במחלה עצמה. יערה גם עברה סוף סוף לחדר משלה, מה שדווקא עזר לכל הצדדים לישון טוב יותר.
עוד אירועים בתקופה זו - הדר של נגה אושפזה לכמה ימים באסף הרופא, כנראה בגלל ברונכוליטיס, כולל חיבור לחמצן ועוד דברים "כיפיים". לא נעים בכלל.
היו לנו גם 3 שבועות בלי אוטו. כשגרים במושב מנותק ועובדים רחוק זו מאוד בעייה.
טיפלנו גם, סוף סוף, בנושא התביעה מול בעל הבית הקודם. עלה כסף אבל היה שווה כל גרוש.
פגשתי חברה שגרה בחו"ל (הי גלי) והיה מאוד נחמד וקצר מדי.
והיה גם יומולדת 42, לא משו בכלל...
לא שלא היו גם דברים טובים (שיניים, זחילה, גלי) אבל זה היה חודש לא נחמד ברובו, מסובך וקשה.
עכשיו אני רוצה שקט. רוצה שעמום. תביאו לי "שום דבר חדש", ו"שגרה", ו"צפוי" ו"מונוטוני".
אבל אני מתחילה לחשוד שאין כזה דבר בהורות...
צילום: גלי, קפה קפה, גדרה
