יום שני, 27 בספטמבר 2010

תודה!


תודה לחברות המדהימות שלי, שנתנו/השאילו בגדים וציוד לנו ולקטנה, ועזרו (ויעזרו) לנו לשמור על הריון והורות במחיר שפוי.
תודה להורים שלי, סבים נפלאים בפעם השלישית, שלא מפסיקים לפנק את יערה במשחקים, בגדים וזמן איכות.
תודה אחותי שאת דודה יותר טובה ממה שאני הייתי (לא קשה). אני מקווה להשתפר.
תודה לגיל, השותף שלי לעסק, שעבד לבד 3 חודשים, ועוד מקבל בהבנה את השעות המוזרות שלי עכשיו.


יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

נשירת שיער לאחר לידה - הסיבה האמיתית


מותק זה נכון שמבחינה אבולוציונית זה מאוד חכם מצידך למשוך לי בשערות אבל האנושות התקדמה מאז, אמא כבר לא מטפסת על עצים, והיא מחזיקה אותך חזק אז אין סיכוי שתפלי. וזה גם לא יעשה רעש נחמד חוץ מה"איה איה" שלי, לא משנה באיזה כח ולאיזה כיוון תמשכי. ואמא מאוד אוהבת את צווחות הגיל שלך תוך כדי, אבל את יכולה להתבטא לא לתוך האוזן שלי? אז מה דעתך מאמי לפתוח את היד ולהפסיק לעשות לאמא "פתיחת תלתלים"? אולי לפחות תעזבי את צד ימין בתור התחלה? לא הא? טוב, ממחר - קוקו.

זה ארנב במכנסיים שלך און שאת סתם שמחה לראות אותי?
(תמונה לא קשורה, אז מה?)



יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

את יודעת שעברו 3 חודשים כש

  • את שותה הקפה של הבוקר בבוקר.
  • את כבר לא קופצת בפאניקה כשהאנג'ל קר מצפצף, ומניחה שהילדה פשוט גלשה שוב מעבר ללוח שלו.
  • את זוכרת מדי פעם לכבות את האנגג'ל קר כשאת מוציאה את הילדה מהעריסה.
  • יש לכן רשימת שירים לשנת הלילה - את בחרת והיא הביעה את הסכמתה באי התעוררות.
  • הילדה כבר ישנה בלילה 8 שעות רצוף. פעמיים.
  • יש לך זמן פנוי ואת לא מנצלת אותו כדי לעשות פיפי, מקלחת או ניקיונות.
  • את מצליחה לזהות איזושהיא תבנית בסדר היום שלה.
  • את מצליחה לשים את הילדה בעריסה מבלי שהיא תתעורר 6.5 פעמים מתוך 10. בטרמפולינה ז מצליח 7 פעמים מתוך 10, וגם אם היא מתעוררת את מצליחה להרדים אותה שוב, לפעמים בניגוד לרצונה (5 מתוך 10).
  • מייאו של חתול בעל תזמון מחורבן ליד האוזן של הילדה לא מניד לה עפעף.
  • חלק קטן מאוסף המכנסיים שלך עולה עלייך, אם כי בקושי.
  • מחשבות על דיאטה וכפיפות בטן מתחילות להתגנב.
  • מחשבות על חזרה לעבודה מסרבות לעזוב.
  • היה לך את האומץ לנסוע איתה לבד ברכב נסיעה לא קצרה, ולה הייתה את הנדיבות לישון כל הנסיעה.
  • אתן סוף סוף נהנות מהמנשא - לך יש ידיים חופשיות, והיא חורפת גם כשאת שמה כלים במדיח, ובעלך מנסר דלת בקולי קולות.
  • קיבלת אומץ לגזור לה סוף סוף ציפורניים.
  • הילדה כבר מחייכת, מדברת (בשפה שלה ובמבטא רוסי משום מה) ומצייצת. והיא חמודה. נורא.
  • יש לך זמן לכתוב, לעשות הגהה ולפרסם בבלוג את כל הדברים שהתרוצצו לך בראש במשך 3 חודשים.



פרטים עלי ועל הבלוג

התחלתי עם הבלוג כשרציתי לתעד רגשות ומחשבות בהריון. מהר מאוד בצורה טבעית נוספו שאר תחומי העניין שלי. חוץ מזה אני בת 42, חיה עם בעל, ילדה ו-3 חתולים במושב בשפלה. חובבת טלויזיה (רק סדרות טובות), פנטסיה ומד"ב, אוכל ועוד.

קוראים

מוסיקה I טלויזיה I ספרים I הורות I תובנות