תגידו שלום

תגידו שלום לחנות הליבוד החדשה שלי באטסי. :-)

https://www.etsy.com/il-en/shop/theEnchantedWool

אלוהים

פעם אחת יערה חזרה מהגן והודיעה לי שהיא מאמינה באלוהים. קדם לזה דיון שלנו בנושא, כמה חודשים קודם לכן - הסברתי לה מה ההגדרה הכללית, וציינתי שיש אנשים שמאמינים באלוהים, ויש אנשים שלא. היא שאלה בנוגע אלי - ואמרתי שאני לא מאמינה. דגדג לי להגיד לה בדיוק למה אני לא מאמינה, ולספר לה איזה מן אלוהים הוא צריך להיות, לדעתי, לו כן היה קיים, אבל אחרי ויכוח פנימי קצר החלטתי שלא. יכולתי בקלות לשכנע אותה בהשקפתי, אבל העדפתי שלא לכפות את דעתי עליה. מדי פעם זה עלה והיא נשארה בדעותיה.

יום אחד, כמה חודשים לאחר מכן יערה אמרה לי שהיא החליטה שהיא לא מאמינה באלוהים. שאלתי אותה למה והיא ענתה: "ביקשתי מישאלה בלב, והיא לא התגשמה". ברור לי שלאיש מאמין זו לא הוכחה, אבל לא אכפת לי - אני כ"כ גאה ביערה ומאושרת מהתשובה שלה - לא רק שהיא הגיעה למסקנה הספציפית הזו (אם כי זה בהחלט חלק מהעניין) - אלא הצורה שבה היא הגיעה אליה. ולא פחות אני שמחה שלא בחרתי לדחוף לה בכח את הדעה שלי. מוח שמפקפק, וחוקר ושואל ומבקש לדעת, ולא לוקח כנתון כל מה שאומרים לו הוא אלפי מונים יותר טוב ממוח שחי בתוך קופסא, ולא משנה באיזו צורה מלבישים את זה.

אני מנסה להנחיל ליערה הרבה ערכים אבל בעיקר מנסה לחנך אותה להסתכל על התמונה המלאה, לבחון דברים, לחפש הגיון, לבדוק מה שאומרים לה - אבל להחליט בעצמה. כנראה שזה עובד. לא ברור לי למה אני, כאמא, יכולה להתאפק עם נושא כזה חשוב לגיל שבו היא תוכל להחליט לבד, ומשרד החינוך יכול ומרגיש שמותר לו לעשות לה ולשאר הילדים שטיפה מח, כי בגילה הכה נתון להתרשמויות - כי זה בדיוק מה שהם עושים.

ברור לי שזה לא הסוף - עם מערכת החינוך שלנו יהיה לה קשה לשמור על אובייקטיביות ואמת פנימית אבל אני בהחלט רואה בזה צעד בכיוון הנכון.

פורמט קריאה

אז אחרי כשנה בקינדל (פייפרוייט), עשור פלוס (?) באודיובוקס וכ35 שנה בדפוס אלו התובנות שלי לגבי הפורמטים השונים של הקריאה:

דפוס - הכי מתבקש

פלוס

• מוחשי
• ריח של נייר
• לא מקשה על העיניים בזמן הקריאה
• אפשר להשאיל ממישהו/להשאיל מספריה
• אפשר לסמן את הדפים
• זה כיף לשוטט בחנויות יד-שנייה
• אפשר לכתוב הערות לעצמך או לקוראים אחרים
• הפורמט הכי נפוץ
• הפורמט מאפשר הרבה משחק וחופש יצירתי - כריכה קשה/ הדפסי צבע/דפים מתקפלים/מפות/עמודים בצורה מיוחדת וכו
• אפשר בקלות לראות כמה חסר עד לסוף הספר

מינוס

• תופס הרבה מקום
• כבד
• עולה לא מעט
• מה שזמין ברגע נתון הוא מוגבל - מה שלא בארץ צריך להזמין מחו"ל ואי אפשר להתחיל מייד בקריאה
• אם מילה לא מובנת צריך לחפש און ליין או במילון
• נתון לחסדי הזמן - נקרע/מתקמט/נשפך עליו קפה
• כדי לקרוא בחושך צריך להדליק אור
• לא תמיד נח לקורא במיטה
• קריאה באוטובוס עושה סחרחורת (לי)
• כדי לחלוק קטע עם מישהו צריך להקריא לו/להקליד מחדש
• קשה להתרכז כשיש רעש בסביבה

דיגיטלי - הכי "אין"

(אני מתייחסת ספציפית לקינדל פיירפרוויט)

הפלוס

• חוסך מקום - לא צריך ארונות ספרים שלמים לאחסון, או המון מקום בתיק
• אפשר לכתוב הערות ולסמן קטעים
• אפשר בקלות לבדוק משמעות של מילה באנגלית (אני מבינה שתרגום לשפה אחרת קצת יותר בעייתי)
• אפשר לחלוק קטעים בקלות ברשתות חברתיות (בעותק חוקי)
• מבחר עצום 
• מחיר זול יותר בד"כ מספר מודפס ובנוסף יש עכשיו הסדר שאם יש לך ספר מודפס אתה יכול לצלם ולקבל תא הספר הדיגיטלי בהנחה משמעותית
• לא מקשה על העיניים בזמן הקריאה 
• אפשר בקלות לסמן עמוד
• אפשר לקבל מידע נוסף על הספר
• אם בכל זאת חסר לך מידע אתה יכול לגלוש באינטרנט מאותו מכשיר
• הפרסומות - לפעמים אתה מגלה דרכן ספרים חדשים שאתה רוצה לקרוא
• סוללה שמאפשרת הרבה זמן מסך
• מאוד קל להעביר למכשיר ספר ביחוד עם send to kindle 
• אפשר לעשות find !
• קריאה בנסיעה עושה קצת סחרחורת (לי)
• אפשר לבחור גופן, גודל וריווח שמתאים 
• אפשר לקרוא בחושך, וגם לשנות תאורה בהתאם למה שמתאים

מינוס

• לא צבעוני
• קשה לפעמים להעריך כמה מהספר קראת וכמה חסר - האחוזים פחות אינטואיטיבים מלראות ולהרגיש כמות דפים, והשיטה שאומרת לך כמה זמן עוד נותר לך עד סוף הספר פשוט גרועה כי היא לוקחת בחשבון כל עיכוב שלך
• לא ממש מוחשי
• לפעמים לוחצים בטעות והעמוד עובר. לפעמים אתה לא יודע על מה לחצת ומאבד את המקום בספר...
• הפרסומות - לפעמים סתם מעצבנות
• הסוללה נגמרת מתישהו
• בכל זאת לא כל ספר קיים גם בפורמט דיגיטלי
• ההבדלים בין הפורמטים הדיגיטלים השונים מעצבנים ומחייבים תוכנת המרה
• יש הרבה דברים שטעונים שיפור בחווית המשתמש של הקינדל

אודיובוק - הכי נח

פלוס

• חוסך מקום - אפשר לשמור אלפי ספרים במחשב
• תלוי במקריא - מקריא טוב מוסיף מאוד לאיכות הספר ולחווית הקריאה
• מאפשר למשתמש לעשות פעולות נוספות (בד"כ כאלו שאינן מצריכות המון מחשבה) במקביל לשמיעת הספר: נקיון, נסיעה בתחוב"צ, נהיגה, הרדמת ילדים...) - ניצול יעיל יותר של הזמן והתקדמות מהירה מאוד בקריאת הספר*
• מבודד מהעולם - לפעמים זה פלוס בפני עצמו ובעיקר תורם בכך להנאה מהספר 
• אפשר לשמוע ולהתרכז בספר גם אם יש לידך חיילת שמדברת בסלולארי, או ערס ששומע מוזיקה בפול ווליום
• אין בעית סחרחורת כששומעים ספר בנסיעה
• אפשר לשמוע במכשיר יעודי או בכל מחשב/סמארט פון
• אפשר להרדם תוך שמיעת אודיו-בוק
• הידיים לא מתעייפות כמו בקריאת ספר או קינדל - הן אפילו לא חייבות להיות מחוץ לשמיכה
• הסוללה מחזיקה המון המון זמן ומתמלאת בצ'יק

מינוס

• מבחר מצומצם - לא לכל הספרים יש גרסת אודיו
• לפעמים יקר יותר מהפורמטים האחרים
• תלוי במקריא - אם המקריא גרוע, המבטא לא מובן או איכות הסאונד לא טובה - זה מאוד גורע מהספר
• כדי לחפש מילה לא מובנת אתה צריך לקום, להביא מילון ואח"כ לנחש איך כותבים את המילה
• אי אפשר לשים סימניות (לא במכשיר שלי בכל אופן)
• אי אפשר להעתיק קטע כדי לשמור/לחלוק ברשתות החברתיות
• בכל זאת צריך לטעון את הסוללה מתישהו
• אנשים לא מבינים שאתה שומע ספר ומתעקשים לשאול אותה מה השעה/מתי מגיע האוטובוס והאם אתה רוצה לתרום
• אם אכן נרדמת תוך כדי שמיעת אודיו-בוק אתה:

1. תתקשה מאוד למחרת למצוא את המקום בו עצרת
2. עלול להתעורר בבהלה אם יש קרב או ויכוח קולני בספר
3. עלול להתעורר מתישהו בחלק חשוב ולעשות לעצמך ספויילר רציני (קרה כבר כמה פעמים)

הכי נחמד - לצערי עוד לא ניסיתי - לשלב בין הפורמטים (בעיק השניים האחרונים). לאמאזון יש אפליקציה שמאפשרת סנכרון בין אודיובוק וebook, ומרגע שיש בידך את הספר באחד הפורמטים אתה יכול לרכוש את הפורמט השני בהנחה משמעותית.

* לא ספורט - בשביל ספורט כדאי לשמוע מוסיקה, לא סיפור. ממריץ הרבה יותר

צוק איתן

אז איך זה היה להיות ישראלי בעורף ב*מלחמת* צוק איתן? (נכון לשפלה ולמרכז, ברור לי שבדרום זה אחרת לגמרי)

• לחכות עם ההשכבה של הילדים, כי עוד לא היתה אזעקה. 
• לעשות מקלחת מהר ועם תסריט בראש של "מה קורה אם יש אזעקה". 
• ללכת עם הילדים רק לגן משחקים שיש לו מקלט או בניינים מסביב. להסתכל איזו מהדלתות של הבניינים פתוחה כשמגיעים.
• ללכת לישון מאוחר, בגלל הפחד לא להתעורר מהאזעקה. 
• להיות צמודים לפייסבוק ולחדשות. 
• לריב עם כל אחד בפייסבוק. לחבק כל אחד בפייסבוק. 
• לברור בילוי (ביחוד עם הילדים) לפי איפה יש מקום מוגן.
• להיות בhold עם העסקים - יש לקוחות במילואים, יש לקוחות בחופש מאולץ. 
• להתאפק עם בקשות תשלום מלקוחות מהדרום. יש להם דברים יותר חשובים על הראש עכשיו. 
• לבדוק בחשש כל רשימת הרוגים שמתפרסמת. אנחנו ארץ מאוד קטנה, כולם מכירים את כולם, ישירות או דרך המשפחה/חברים. 
• להיות בלחץ כשנוסעים עם הילדים באוטו.
• להעדיף דרכי נסיעה בתור העיר, בכבישים שלידם יש בניינים, ולנסוע כמה שפחות בדרכים מהירות.
• להעריץ את כיפת ברזל. בלעדיה היה הרבה הרבה יותר גרוע. 
• לחשוש שמשהו נורא קרה בכל פעם שיש 3 שירי יום הזכרון ברדיו. להיות צודקים.
•  להעריץ את תושבי הדרום.
• לתהות בכמה יעלו את המיסים בגלל המלחמה.
• לראות הרבה חדשות, אבל רק כשהילדים לא בסביבה. 
• לרצות לפצות אותם כל הזמן. 
• לשמוע בומים של ירוט במקום אחר, ולהמשיך להתנהג כרגיל.
• להיות מתוסכל מהזוית העיוורת של רוב התקשורת העולמית. 
• לשבת בעבודה שעות מול הפייסבוק, כי מי יכול לעבוד בזמנים כאלו?
• לקוות שלא תהיה אזעקה כשיש משהו על האש. 
• להתאפק ולא להתקשר לגן מייד כשיש אזעקה, כי לגננות יש משהו יותר חשוב לעשות מאשר לענות לטלפונים עכשיו. 
• לא ללכת לים, ולא רק בגלל המדוזות. 

עבודת החלומות שלי

אני מאוד אוהבת את העבודה שלי - אבל לפעמים אני מפנטזת על עבודה אחרת - עבודת חלומות כזו שתיגע גם בתחומים אחרים שלי.

• הייתי מתה לנסוע מסביב לעולם ולצלם - ושישלמו לי על זה.
• הייתי רוצה להיות זו שקוראת (או שומעת) ספרים באנגלית וממליצה להוצאה איזה מהם ליייבא או לתרגם. הרבה פעמים אהבתי מאוד ספר והוא אכן תורגם, או התברר כ"רב מכר" באנגלית.
• הייתי רוצה להיות זו שצופה בסדרות וסרטים ומחליטה מי מהן לייבא. 
• הייתי מתה להיות מבקרת - קולנוע/מסעדות/בתי מלון. בתור פולנייה אני טובה בבקורת אבל גם יודעת להעריך שירות/מוצר טוב. אני אדע להעביר ביקורת נבונה, בונה ומובנת. אני מאוד מודעת ל"חווית המשתמש" ולא רק במדיה הדיגיטלית. 
• הייתי רוצה להיות קונה סמוייה - מאותה הסיבה.
• הייתי בכלל רוצה לעסוק בקניות - להיות קניינית עבור חברה/אדם פרטי. אני מתייחסת לקניות שלי כאל ציד - תמיד שואפת לפריט הכי הנכון במסגרת התקציב.
• הייתי רוצה לשבת בבית ולנסות את כל הדברים המקסימים האלו בפינטרסט, שאנשים אחרים מוכשרים מאוד עושים - ולמכור חלק מזה ברווח נחמד.
• הייתי רוצה להיות עוזרת של מישהי כזו מאוד מוכשרת בעבודות יד וללמוד ממנה, שתהייה ה"יודה" שלי ושאחרי שנות לימוד אצא לדרכי העצמאית ואציל את העולם ,יצירת עיצוב קטנה אחת אחר השניה.
• הייתי רוצה לכתוב ולהוציא ספר, ובכלל את כל הרעיונות שלי שחלק מהם בוודאי לא משהו אבל בטח יש שם גם כמה יהלומים.
• הייתי רוצה ללמוד הרבה דברים בקורסים/אוניברסיטה ולא לדאוג למחייה. הייתי רוצה ללמד משהו.  

 כתבתי את הרשומה הזו לפני הרבה זמן ולא פרסמתי, כי רציתי עוד קצת לערוך ולעבוד עליה. עכשיו חזרתי אליה ואני מוסיפה.

• הייתי רוצה לעסוק יותר לעומק באיפיון וחווית משתמש ׁ(UX/UI)/ עשיתי קורס בזה לא מזמן, וזה תחום שממש מעניין אותי וצופה להתפתח ולגדול, גם לכיוונים פחות צפויים בזמן הקרוב. 

כמו כן אחת מעבודות אלו מתקיימת בימים אלו, בצורה חלקית מאוד ונראה למה זה יתפתח אם בכלל. לא מגלה איזו מהן - תנחשו לבד...