אני כל הזמן שומעת את המשפט הזה "הנקה זה בחינם" וזה מעלה לי את הסעיף.
יש מן הסתם נשים שאצלן ההנקה הצליחה בפעם הראשונה בצורה מושלמת וטבעית, והבייבי היה פשוט מלאך וינק 20 דק' מכל צד ואז נרדם בעריסה עם חיוך, אבל יש לא מעט בנות שאצלן זה לא כך.
קורה למשל, שההנקה בעייתית (ולא חסרות בעיות) ויש צורך להזמין מדריכת/יועצת הנקה, ה שעולה לא מעט כסף.
האוכל והמשקה הנוספים שהאם צורכת בזמן ההנקה לא משתווים, אולי, בשווי הכספי שלהם לקניות התמ"ל למינהם, אבל הם קיימים.
כמו כן בד"כ יש עזרים נוספים עליהם צריכים לשלם כמו פיטמת גומי, כדורי חילבה, רפידות הנקה, משאבה, חזיות הנקה ועוד.
אבל מלבד התשלום הכספי יש גם תשלום נפשי/גופני - השעות הארוכות של ההנקה בחודשים הראשונים ובזמן קפיצות הגדילה עלולות להיות שוחקות ומתישות. האם המניקה "כבולה" לתינוק, או מחוייבת להכין סטוק של חלב שאוב שמצריך גם הוא זמן ומחוייבות.
ויש גם את ההרגלים שתינוק יונק עלול לפתח:
שימוש באם כמוצץ, סירוב לקחת כל מוצץ אחר, פיתוח תלות בהנקה ככלי הרדמה וסירוב לבקבוק הם רק ארבעה עיקריים שקופצים לי לראש כרגע. אלו עלולים בקלות לגרום למצב שרק האם יכולה להרדים/להאכיל/להרגיע את התינוק, מה שעלול למנוע ממנה את האיוורור והמנוחה שהיא כ"כ זקוקה לו לפעמים, או יוצר מצב בעייתי אם וכשהאם חוזרת לעבוד. מצב כזה גם משאיר את האב בתור שותף פעיל הרבה פחות ממה שלפעמים הוא רוצה.
אני יודעת ומקבלת שהנקה זה הדבר הכי בריא לתינוק, מאוד בריא לאמא ועוזר ביצירת קשר מיוחד בין האם לתינוק. אני כן חושבת שכל אם צריכה להניק, או לפחות לנסות - אבל לא בכל מחיר (ובהחלט יש מחיר).
להגיד שהנקה זה בחינם מוזיל את העלות הנפשית, הפיסית (והכספית) שיש להנקה, ועלול לגרום ליצירת לחצים וציפיות לא הגיוניות אצל אם מתחילה. אין כזה דבר ארוחת חינם - גם לא בהנקה...
