כיפאק לי!
היום אני מתחילה את שבוע 26. היום אני 26+4 שזה בעצם שבוע 27, מאוד מבלבל...
שבוע אחרון של חודש שישי ואני מתחילה להיות כבדה, קשה לי להתכופף ואני מהדסת כברווזה בהליכה.
כל שבוע יש לי משהו חדש להיות מודאגת בגללו:
לפני שבועיים פחדתי שהבטן לא מספיק גדולה ושאני לא עולה מספיק במשקל. טוב, לגבי המשקל אמא ואילן דאגו, לי דווקא זה נחמד (אם כי אולי לא ממש נכון בעצם...).
פתאום יצאה הבטן. עכשיו אני מודאגת שיש לי יותר מדי בטן.
לדעת גיל (שפלט במקרה) יש לי בטן גדולה מהממוצע (מה הוא מבין?).
האמת - אילן אשם - ישבנו באוטו והוא אמר (בהמשך להערה שלי על הבטן) "טוב, הבטן לא תגדל עוד המון" ואני צחקתי עליו. זה היה לפני שבועיים. עכשיו יש לי בטן של אשה בחודש שמיני ואני תמהה איך אני אראה בתשיעי, והאם אוכל לזוז...
פגעי הריון
כאשר יש סוכרת הריון אז התינוק גדל מהר מדי.
כמובן שעכשיו שהבטן גדלה פתאום אני מודאגת מהאפשרות הזו.
מצד שני יש לי גם עששת חזקה, ואומרים שזה עלול להשפיע על העובר - שיהיה קטן מדי. גם כשיש רעלת הריון העובר גדל פחות ממה שהוא צריך. ומה קורה אם יש גם עששת וגם סוכרת וגם רעלת (הכל מתחרז עם איילת, אהמ...)? אז התינוק יגדל בדיוק בקצב הנכון. מאוד מדאיג....
התחלתי להרגיש אותה מאוחר
יש לי תירוצים טובים - גם הריון ראשון, גם שמנמונת וגם שליה קדמית. האמת שאני לא מבינה למה שליה קדמית זה מורגש פחות ולא יותר אבל ככה כתוב בספרים ובאינטרנט. אז בהתחלה הרגשתי "בועות" שלא הייתי בטוחה אם זה רעב או הפוצ'ה. את התנועה ההחלטית הראשונה (בעיטה) קיבלתי למתנה בבוקר יום ההולדת שלי (שבוע 20).
מאז אני מודאגת כשאני לא מרגישה אותה, מודאגת כאשר אני מרגישה אותה יותר מדי ובין לבין דואגת שאין לה "תבנית" תנועות קבועה.
