יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

המילים של יערה

היות והבלוג הוקם בין לשאר לצורך תיעוד - הרשימה הבאה בטח לא תעניין אתכם...


רשימת המילים של יערה עד עכשיו: 
מילים שהיא אומרת די בדיוק
עוגה
פיפי
קקי
עף/עפה
אבא
אמא
די!
אדום
כתום
דובי
אוניה
אתה/את
אני
עין
אף
ת' (משום מה היא אוהבת את האות ת'...)
כן
לא!
וכמובן - תוכי

מילים שהיא אומרת בערך
עוגיה (גיה)
עגבניה (ניה)
בקבוק (בק - אמרתי לה פעם - אם קשה לך להגיד בקבוק תגידי "בק" - וזה תפס...)
קיר (קי)
פיל (פי!)
פה (פי)
טונה (אונה)
הלנה (לנה)
ווטסון (טסון)
סבתא (תא)
סבא (אפא/אבא)
גיל (גי)
תרנגול (גו)
פו הדוב (אדוב)
לרדת (דת!)
לצאת (צאת!)
עוד (עוט!)
כפיים
ידיים
עיניים
נעליים
צהוב (הוב)
ירוק (אוק)
סגול (גול)
ארנב (נף/הרנף)
נוצה (צה)
פקק (פק)
חיים
היפופוטם (טאום)

מילים חצי אמיתיות
מיאו
האו
אמ (אני רעבה)
איה (החמור של פו הדוב)
סוס (דיו)


אדום!

יום שישי, 25 בנובמבר 2011

תוכי

ליערה יש כבר אוצר מילים נחמד, אבל מילה אחת חביבה עליה מכולן: תוכי.
היא כן יודעת מה זה תוכי, אבל משתמשת במילה בחופשיות סיפרותית. דו שיח לדוגמא:
"מה עשית היום בגן?"
"תוכי"
"מה ציירת היום בגן?"
"תוכי"
"מה אכלת היום בגן?"
"תוכי"
"באמת? היום אכלת תוכי בגן?"
"לא"
"אז מה אכלת היום בגן?"
"תוכי"

אז לפני כמה שבועות החלטנו שהגיע הזמן להראות לה תוכי אמיתי ונסענו, אני והסבתא ל"חי-כף" בראשון. הילדה התלהבה מאוד מכל החיות, וכן, בעיקר מהתוכי. שמחתי לשאול אותה כמובן כמה פעמים באותו יום "מה ראית היום" ולו בשביל לקבל תשובה רלוונטית מתמיד.

גם בגן היא מככבת עם המילה הזו. גם בגן החליטו לעשות מעשה ו
א. לשיר לה ולשאר הילדים את שיר התוכי, שאני חושדת שהומצא במיוחד לאירוע.
ב. לרכוש בובת תוכי. כמובן שליערה היתה "זכות סיבוב" ראשונה על התוכי.

קשה לי לחכות לפורים - אני כבר מאמנת אותה להגיד "ארג!" כדי שהיא תהיה שודדת ים ראויה.



יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

כיפאק ליום חמישי - עליסה נגד העולם, פודקאסטים, קן לציפור, נסיכה עם סנדויץ ואמא פולנייה

קודם כל מזל טוב להדס וגיא על מיקי!


עליסה - הטירוף חוזר
זוכרים את משחק המחשב האפל של אמריקן מקגי? אז יש לו חלק 2. עליסה חוזרת - במשחק מעוצב ומדמם במיוחד, ועכשיו היא באמת כועסת.. פה האתר הרישמי של המשחק, פה כתבה בynet.




________________________________________



פודקאסטים
כן אני יודעת, זה מאוד לא חדש, אבל רק עכשיו הבנתי למה זה טוב *לי*, וזה הכי חשוב לא? אני מתה על טל ואביעד על הבוקר, אבל תמיד אני שוכח או לא יוצא לי לשמוע. עכשיו אני יכולה - אני לא תלויה בזמן השידור, או אם יש או אין קליטה. ולא רק זה - אם יש לקוח נודניק שמתקשר בדיוק בחצי הבדיחה, או את השיר של ביונסה בפעם ה1000 אני יכולה לעשות פאוז או לדלג! יש כמובן פוסטים בכל הנושאים בעולם ושל הרבה תוכניות. לכו על זה.




________________________________________



קן לציפור
ובקן לה 3 אבנים טובות. תכשיט יפה וקל לעשייה (הכל יחסי, ביחוד לאלו ביננו שלא עושים כלום) וחינני עד מאוד.



________________________________________


סנדויץ חיה
אף אחד מאיתנו הרי לא באמת יעשה את זה לא? אבל זה פשוט חמוד.



________________________________________



והם חיו בעושר ובאושר עד עצם היום הזה... האמנם?
באתר איטי להחריד (שלפעמים צריך להטעין אותו פעמיים כדי שיעלה) יש סיום אלטרנטיבי לחלק מסיפורי האגדות. חלקם ממש מצמררים...



________________________________________

נברשת מבקבוקי קולה קולה
מדריך DIY לא רק שימושי, אלא גם מקסים...



________________________________________


אמא פולנייה
ולסיום סרטון מאוייר מקסים, לשיר ביידיש שהכרתי אבל לא ידעתי על מה הוא, (בייחוד הסוף שאותי מצמרר). למה *לא* להיות אמא פולנייה....




יום ראשון, 11 בספטמבר 2011

אוכל עם יערה

אני מביאה guidelines שהתבגשו אצלי לאחרונה כשיושבים לאכול עם יערה. חלקם בטח מובנים מלאיהם להורים מבינכם.
  1. אם זה קיץ - כדאי להוריד חולצה. כל כך פשוט ומשום מה אני אף פעם לא זוכרת לפני שמתחילים ואח"כ זה כבר לא כ"כ משנה. ועדיף גם את שלי...
  2. לא להתרגש מקצת לכלוך.
  3. לא להתרגש מהרבה לכלוך.
  4. לא להתעצבן.
  5. לפעמים כדאי לשים קודם בצלחת שלי, במקום ישר אצלה - ואז היא מבקשת ורוצה גם. כאילו מה את חושבת? שאמא ואבא מנסים לסדר אותך?? אנחנו אוכלים בדיוק את אותו דבר גם אם זה נראה טיפה אחרת...
  6. הילדה אוהבת לאכול את האוכל בצורתו המלאה. אז אם אפשר - להביא לה מראש פלפל שלם (בחלק ממנו לא תגע רוב הזמן), אבל לא כדאי להביא לשולחן נתח עוף לאבא, כי היא תתעקש לאכול רק את הנתח השלם, עם העצמות, תסרב לכל דבר אחר וגמרנו עם האוכל.
  7. כמובן שלא כדאי להביא לשולחן שום דבר שאסור לה לשתות ממנו אבל גם לא כדאי להביא בקבוק ליטר של מים/סודה. היא תתעקש לשתות מהבקבוק עצמו - והיות וקשה "לקלוע" איתו היא או תיחנק, או תעשה מקלחת, בד"כ שניהם, ותבקש עוד.
  8. לא להתעצבן.
  9. לקחת בחשבון - אם את מנקה את הלכלוך שנמרח בכל מקום היא עלולה "לעזור" לך, ואז יהיה מלוכלך יותר והיא תאכל לא מעט נייר טישיו שידבק לה על היד. 
  10. לזרום. עשית תבשיל מדהים ובריא והילדה רוצה קוטג' עם זיתים, בפעם ה 100? תזרמי. הכל טוב. הכל בריא. 
  11. חוק השליש, שני שליש: אם שליש הגיע לפה שלה אני מרוצה. 
  12. לא לשים ליד השולחן את הפקק של בקבוק המים שלה, אחרת יהיה לה מעניין יותר לסגור ולפתוח את המים במקום לאכול.
  13. לא להתעצבן.
  14. לא להציע לה משהו, אפילו שתיה, כשיש לה עדין משו בפה - היא יורקת ישן מפני חדש...
  15. להשתדל לא לדחוף לה אוכל לפה (הי, אני פולניה, קשה לי).
  16. אם אני נורא רוצה שהיא תאכל משהו - לבקש ממנה לתת לאמא, ואז משום מה, היא אוכלת. לפעמים. קצת. 
  17. הכל משתנה - רק זיתים זה לנצח. מה שאהבה אתמול לאו דווקא תרצה מחר. אבל גם להיפך נכון - מה שלא רצתה לאכול אתמול אולי תטרוף מחר. זה נכון להכל חוץ מלזיתים - שהיא אף פעם לא מסרבת להם.


מנגבת טחינה, בשולחן שהסבים קנו לה...

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

הספר ה-12

כבר זמן מה שאני קוראת, או יותר נכון שומעת באודיו-בוק, את The Dresden Files. אל תטעו - לא מדובר בסדרת הזבל הטלויזיונית אלא בסדרת הספרים המצויינת עליה מבוססת הסדרה, או יותר הפרק וחצי ממנה ששעלה למסכים.
סדרת הפנטסיה האורבנית הזו עוסקת בבלש פרטי שהוא גם קוסם, ובמקרים שהוא פותר. העלילה מותחת, ותמיד מסתבכת עד לכדי שהקורא תוהה איך הארי דרזדן יצליח הפעם לצאת בשלום מהבלאגאן בצורה אמינה, ולפעמים הצורה היא אכן פחות מאמינה. אבל זה לא כל כך משנה. הסיפור עצמו מעניין, העולם הנבנה בסדרה די אמין אבל העיקר הוא בדמויות שצומחות ומקבלות עומק מספר לספר, ממקרה אחד לשני, ולא רק דמויות עיקריות. דמות משנית יכולה לחזור ולהופיע בספר מתקדם יותר ותמיד תמיד היא שונה לפחות בקצת ממה שהכרנו - כי כמו בחיים הדמויות פה משתנות תמיד.
בדומה לסדרות של פראצ'ט הספרים הראשונים פחות טובים. לקח לו לבוטצ'ר (שם טוב לסופר פנטסיה מדממת במיוחד לא?) לתפוס את הקצב הנכון, ללטש את הדמויות, ולהבין מה הן רוצות ממנו ולאן הן צריכות להגיע.

כמו לרוב היצירות הטובות מלבד דמויות ועלילה יש בסדרה הרבה הומור, והגיבור עצמו רחוק מלהיות מושלם.

בונוס נוסף הוא שכמעט את כל הסדרה - 12 מתוך 13 הספרים שיצאו עד כה, מקריא ג'יימס מארסטרס, שלובש את המעיל של דרזדן אפילו טוב יותר ממה שלבש את המעיל של ספייק ב"באפי". הספר נכתב בגוף ראשון, וג'יימס מקריא בכזו טבעיות ורגש עד שלפעמים נדמה שהוא יושב לידך באיזה באר אפל ופשוט מדבר אליך, כמו אל חבר, ולא מקריא לך, הקורא הזר, יצירה שמישהו אחר כתב.
לפעמים נדמה כאילו התפקיד נכתב בשבילו, ובספרים המתקדמים יותר אני בטוחה שבוטצ'ר כתב שורות ספציפיות ביחוד עבורו. ובכלל, נראה גם שבוטצ'ר מודע היטב לקהל שלו וזורק לעברו מדי פעם פנינים - ציטוטים קלאסיים מספרים/סדרות של הז'אנר, ולפעמים גם רמזים לבאפי עצמה.

כתבתי שלא תמיד סוף הספר מושלם - לפעמים נשארות פינות פתוחות, או לא מובנות, או סתם לא סגורות טוב, אבל בכל זאת הספרים טובים. המצב שונה בספר ה-12, בו צריך הארי לסכן ולאבד יותר מתמיד כדי לזכות ב"פרס" גדול מתמיד (התיאור הזה לא מדוייק רק כדי לא לספיילר לכם). זהו ספר בו מתחברים הרבה דברים פתוחים מספרים קודמים לכדי יצירה אחת מצויינת. זהו גם ספר בו שובר בוטצ'ר את כל הכללים, ספר שאחריו שום דבר לא יכול לחזור לקדמותו, ובכל זאת הסדרה ממשיכה.
אני כרגע בעיצומו של הספר ה-13, בינתים שום דבר לא מרגיש מזוייף או לא במקום, אבל נראה איך זה ימשיך. יותר משקראתי (או שמעתי) את כל הסדרה פשוט התמכרתי אליה. הספר ה-14 עוד לא יצא, אז צפוייה לי בקרוב תקופת גמילה קשה.

בכל מקרה - "תיקי דרזדן" שווה ביותר, ביחוד באודיו-בוק.

*התמונה אינה מתיקי דרזדן (נדמה לי טורצווד) - לצערי אין תמונה כזו בנמצא,
אבל כל תמונה של ג'יימס מתאימה תמיד לכל אירוע שהוא. so there.


יום שני, 4 ביולי 2011

כיפאק ליום חמישי - העתיד כבר פה 1+2, צמר גפן מתוק, סרטים ולכו לישון, קיבינימאט

מלא זמן לא התראינו, אבל עכשיו אני פה.

העתיד כבר פה, 1
לפני כמה חודשים יצאה אפל עם הודעה שהיא החלה בשיווק Moving Tales לאיי-פון ואייפד. במקום טקסט שסתם יושב ולא עושה כלום מובאים בספרים אלו איורים תלת מימדיים וקצת אינטראקטיביים בשילוב עם הטקסט. זה לא רק חגיגה לעיניים, זה פשוט טבעי - השלב הבא, פוסט-פרינט. כרגע עוד אין הרבה ספרים שעברו את המטמורפוזה הזו - אבל מה שיש מרשים ועושה חשק.



ויש גם לעליסה - לא הבנתי אם זו גרסה של Moving Tales או סתם לא, אבל זה פשוט מרהיב.


________________________________________

העתיד כבר פה, 2

אני לא יודעת כמה מכם יודעים את זה אבל לגוגל יש מכונית, והיא נוסעת לבד. כן כן. גוגל. מכונית. לבד. המכונית נבדקה והיא בשלבי אישור והיא עושה כמובן פחות טעויות ותאונות מאשר נהגים אנושיים. לא יודעת איך היא עושה חנייה...


________________________________________

זהה את הסרט
כמה אתם טובים בסרטים? גם אם אתם מאוד טובים הנה משחק מאתגר - זהו את החפץ הכללי מאוד ושייכו אותו לסרט הנכון. לפעמים זה ברור מאליו, לפעמים זה גובל בבלתי אפשרי. אם זיהיתם הקלידו את שם הסרט. אם לא - נסו אותיות ואולי יתמזל מזלכם. זהירות - ממכר.


________________________________________

צמר גפן מתוק
מתברר שאפשר לעשות לבד צמר-גפן-מתוק, ללא מכונה - זה רק לוקח מלא זמן וקילומטרים של סוכר מתוח דק דק... הסרטון קצת מייגע אבל מרשים.



________________________________________

לך לישון, קיבינימאט
חמוטל שלחה לי במייל תרגום לספר שנקרא במקור Go the f**k to sleep. התרגום טוב אבל המקור טוב יותר - סמואל אל. ג'קסון מקריא ברגש רב ספר (עם ציורים מהממים) על אב נואש שמנסה מאוד להרדים את בנו החמוד. 




זהו להיום. חמישי שמייח ובהצלחה ומזל טוב להדס וגיא...


יום שישי, 27 במאי 2011

את יודעת שהיא כמעט בת שנה כש


  • היא נרדמת הרבה יותר בקלות (בדרך כלל), וישנה הרבה יותר טוב (בדרך כלל). היו כבר לילות שהיא התעוררה רק פעם אחת בלילה, ואפילו כמה כאלו שהיא ישנה רצוף עד הבוקר. את כמובן קמת לבדוק מה קורה, או לכבות את הבייבי סנס שמצפצף כי היא נודדת לחלק של המיטה שהבייבי-סנס לא מגיע אליו...
  • היא כבר מפטפטת - יש לה אוצר מילים, לפעמים מובן לגמרי, שהיא יורה בצרורות.
  • היא כבר נעמדת והולכת, בינתים בעזרת הריהוט.
  • יש הרבה יותר מקומות מסוכנים שהיא יכולה להגיע אליהם בקלות. שתיכן גיליתן שאין אף פטנט שסוגר מגירות שעובד באמת ולאורך זמן (אתה לא יכול לסגור את כל המיגרות, למשך כל הזמן).
  • סוף סוף העזתם ונסעתם לצימר בלעדיה, והשארתם אותה לילה שלם עם הסבים. אתם קצת דאגתם והתקשרתם כל שעתיים אבל היא היתה באקסטזה עד שנפלה שדודה מעייפות. הסבים היו סחוטים. 
  • נדיר שאפשר "לדחוף" לה כפית לפה: היא או מתעקשת לאכול ביד (וכמה שהחתיכה יותר גדולה ויכולה לגרום לה חנק יותר טוב), או מתעקשת לאכול בכפית (היא עוד לא יודעת לאכול בכפית).
  • החתולים כבר הבינו שמאוד כדאי להיות בסביבה בזמן הארוחות שלה. 
  • היא חמודה כל כך! יש לה התקפות נישוקים וחיבוקים, והיא עושה לך נעים בשיער (כשהיא לא מושכת אותו תוך צווחות גיל). היא נהנית לדחוף אצבעות לעיניים, לפה ולפופיק. תודה לאל שחורים אחרים נסתרים ממנה.
  • היא כבר איש קטן, שמתנהג כמו איש קטן ולובש דברים של איש קטן.
  • היא רוצה את הכל ("את זה!"). שיחה לדוגמא - אמא: "ואת רואה שם למעלה - זה הירח, נכון יפה?", יערה: (מצביעה על הירח) "את זה!"....                            
  • היא כבר יודעת בדיוק מה היא רוצה (את הטלפון של אמא, את השלט רחוק, את כוס הקפה החם..) והיא עקשנית מאוד (טוב היא הבת של אמא ואבא שלה...).
  • היא אוהבת חיות ומוסיקה. השילוב של שתיהן ביחד קטלני במיוחד.
  • והיא רוקדת! טוב, קופצת על הברכיים בחן ומוחאת כפיים. 
  • היא יודעת כבר איפה האף של אמא, איך עושה אינדיאנית ושהחתולים בורחים מאוד יפה. 
  • היא "מרמה" במשחקים שלה: אם יש דרך קיצור היא מוצאת אותה...
  • היא מתעניינת בכל מה שקורה במסך המחשב שלך - כבר אי אפשר לראות הכל בנוכחותה.
  • זה כבר לא פשוט להחליף לה חיתול - אם לא מספקים לה בידור נאות היא מתמרדת.
  • היא גילתה את המים ושותה בחן, ביחד עם כל הבגדים והריצפה. 
  • היא נהנית ללכת לחברים, בכל הגילאים...
  • היא הפסיקה לגדול בקצב מטורף, אבל עכשיו בגלל חילופי העונות היא צריכה 3 מלתחות בבת אחת: אחת לחורף, אחת לקיץ ואחת לעונת המעבר. 
  • היא מתה על ספרים: לפעמים היא נהנית להסתכל לבד, ולפעמים דורשת שיספרו לה את אותו ספר 8 פעמים רצוף. הסיפור מתקצר מפעם לפעם.
  • שמחת לגלות שבין חיתול מס. 4 (קטן מדי) וחיתול מס. 5 (גדול מדי) של פמפרס, מסתתר חיתול 4+ שמתאים בדיוק. 
  • כל הספרים מקבלים משום מה סיומת אחרת וזהה לקראת הלילה: "ואז פינוקי/שמוליקיפוד/פלוטו הלך לישון". 
  • היא יודעת לבקש לצאת החוצה ("את זה"), לראות סרטון  ("את זה") ולשמוע מוסיקה  ("את זה").
  • היא שואלת על הרבה דברים ורוצה לדעת מהם: החיות בשמיכה שלה ("זה?"), מה יש לך על החולצה ("זה??") והחזייה שלך, רצוי במקום פומבי ("זה!"). 
  • היא אוהבת את כל סוגי ה"קוקו", וגם המציאה כמה חדשים. 


קוקו!

*מן הסתם בנגוד להודעות אחרות שלי באותו נושא, יתחיל להיות הרבה שוני בין ילד לילד, בכל זאת - בטח יש נקודות דומות...

יום רביעי, 4 במאי 2011

פינת ההמלצה של יערה


אמא ואני רואות כמה סרטונים במחשב כל יום. יש כמה סרטונים שאני אוהבת במיוחד - אז שיסלחו לי אלו שעשו את המחקר החדש על הקשר בין הפרעות קשב לצפייה במסכים - אני כן מבינה מה קורה במסך, ואני כן לומדת, או לפחות נהנית!

קודם כל אני רוצה להמליץ על סרטון חמוד על חתלתול רשע בשם ספרטה.
אני מאוד אוהבת חתולים והסרטון הזה חמוד במיוחד, ואני אוהבת לרקוד עם הבחורצ'יק (אמא אומרת שהוא חתיך).




אמא משמיעה לי רק מוסיקה איכותית, והנה ההוכחה: הסרטון הבא הוא של השיר The lion sleeps tonight בביצוע כלב והיפופוטם. בהתחלה חשבתי שהוא קצת משעמם אבל אחרי 30 פעם שאמא הראתה לי אני מוכנה להודות שהוא חמוד. אמא הראתה לי גם את הסרטון הזה - שבו חיילים ישראלים עושים חיקוי לסרטון.




עוד סרטון שאני אוהבת זה מכופף הבננות, שהזמן רק עשה לו טוב. מוסיקה טובה, ציורים חמודים ומילים מצחיקות. אמא מנסה להשתמש בשיר בשביל לשכנע אותי לאכול בננה, אבל בננה זה איכס.




חבובות! יש לחבובות ערוץ שלם ביו-טיוב, עם הרבה סרטונים ישנים וחדשים. מנהמנה הוא אחד האוהובים עלי...




אני גם מאוד אוהבת את הסרטון של דוקטור דוליטל, אפילו שהוא בשחור לבן, אבל משום מה הוא לא זמין יותר...

אבל הכי הכי אני אוהבת לראות במחשב את גיל כשאמא מדברת איתו דרך הגוגל צ'אט...

זהו. נראה מתי תהיה הפעם הבאה - אני מאוד עסוקה בימים אלו עם הגן והסבים וכו.

יערה

יום ראשון, 1 במאי 2011

יערה, אוכל, קקי

כן. אני אמא פולניה. הייתי אמא פולניה, מתברר, עוד לפני שהייתי אמא. יש לי "אישיוז" עם האוכל של יערה, או יותר נכון - אולי לה יש.
שלא תבינו לא נכון -  היא אוכלת ממש יופי - ירקות מבושלים, וקציצות, ועוף, וחלק מהפירות (בננה זה איכס) - רק לא אצלי.
לפי אמא שלי והמטפלת (להלן - שוש) היא אוכל יפה מאוד ואוהבת מאוד אוכל. היא רודפת אחריהן למטבח תוך כדי הכרזות "אממ אממ".. היא יושבת יפה בעוד כפית מוגשת לה לפה, היא פותחת פה ובולעת. אבל אצלי זה בעיקר בקבוק.

אמא שלי ושוש, מצידן, מדווחות בתסכול מה איך יערה לא אוכלת אצליהן יפה מבקבוק, אבל אני ירוקה מקנאה.
מה לא ניסיתי? להאכיל אותה בכסא שלה, עלי או עומדת, לבד ו/ או איתנו, מהצלחת שלי, מהצלחת שלה, בנוש שלנטיות ובכריזה, עם משחקי "מטוס" אבל שום דבר לא מחזיק מעמד הרבה זמן.
חשבתי שאולי הבישול שלי לא יאה לה אבל גם אוכל של סבתא ושוש אצלי לא נאכל.
ואם היא כבר אוכלת משו אצלי - זה לא רסק, רק חתיכות. היא מתעקשת להכניס לפה רק חתיכות בגודל שהיא עלולה להחנק מהן (אבל יאמר לזכותה שהיא לא נחנקת. בד"כ), ולרוב חתיכות שנמרחו היטב על הריצפה.

ובד"כ (רק אצלי) היא מתעקשת להחזיק בעצמה את הכפית ו/ או להפוך את הצלחת. החתיכות שהיא כן לוקחת ליד מגיעות לפעמים לפה, ולפעמים לרצפה. לפעמים במכוון ולפעמים לא. ומה שכבר נכנס לפה לפעמים יוצא החוצה - לרוב במכוון. לפי סטטיסטיקה פרועה - 15% ממה שהיא כן אוכלת אצלי מגיע לאן שצריך להגיע.
יש לזה שתי השלכות נוספות: אזור האכילה נראה כאזור אסון.
והחתולים למדו להעריך את זה ולצאת למתקפות פתע.

וזה לא ששוש או אמא שלי מגזימות, יש לזה הוכחות "מוצקות" בשטח. חתיכות מרובות ובגדלים שונים מביטות אלי בזלזול ובהאשמה שקטה בהחלפות החיתול אחרי יום כיף עם סבתא או שוש.
ואם אני ממש שקטה אני גם רואה במו עיני - פעם אחת הגעתי למטפלת בזמן שיערה אכלה יפה רסק של תפוח טרי. יערה מאוד אוהבת תפוח על הבוקר (מתברר), וזה טקס קבוע שלהן.
איך שיערה ראתה אותי היא הפסיקה לאכול. WTF?

ומה שמוזר הוא שכשהתחלנו בטעימות - היא היתה אלופה, אפילו אצלי. לא יודעת מה השתנה, אבל המצב הנכחי נמשך כבר כמה חודשים.

וכמובן שהיא כן ששה לדחוף לפה דברים שאסור/לא טוב לה. 

בחיית אחי, תביא חתיכה...



אני מקנאה! אני רוצה גם!
אני רוצה שהיא תאכל ארוחה שטרחתי עליה (וגם זו שלא טרחתי עליה).
אני רוצה להעביר לה את האהבה שלי לאוכל, ולתת לה לטעום מכל הדברים שמחכים לה שם בחוץ.
אני רוצה שאחרי יום שלם איתי לקקי שלה יהיו חתיכות במגוון גדלים וצבעים.
Is that too much to ask?

יום שבת, 5 במרץ 2011

חפץ מעבר - לא מה שאתם חושבים

יש לנו טלפון חדש. סאמסונג גלאקסי s. זה סמארטפון עם מערכת הפעלה "אנדרואיד", שהיא קוד פתוח, מבוססת לינוקס ושייכת בין השאר לגוגל. בגלל זה כל ישום של גוגל, וכל מה שקשור אליו - הדברים שאני חיה ונושמת 30 פעם ביום - ג'י מייל, חיפוש באינטרנט, בלוג, גוגל צ'אט, גוגל מסמכים, פיקאסה וכו - מנוהלים בסאמסונג בצורה חכמה ונגישה.

וחוץ מזה יש לו (לאנדרואיד) לוגו מגניב.


זהו כמובן טלפון עם מסך מגע, נוח מאוד לשימוש, ואם משווים למי יש הכי גדול אז לגלאקסי יש מסך גדול יותר מלאייפון והוא גם קל יותר.
ויש בו הכל. יותר נכון - כל מה שאין בו - יש יישום ***חינמי*** מגניב שמשלים מה שחסר לו.
למשל - אין בו פרופילים. בהתחלה הייתי בשוק - זה דבר בסיסי כל כך - לפעמים צריך פרופיל שקט (נניח בסרט או כדי להרדים את יערה) וזה צריך להיות נגיש וב"שלוף", נכון? אז באמת בטלפון עצמו אין את זה אבל חיפוש קצר בקניון האפליקציות המדהים הביא יישום פרופילים הרבה הרבה יותר מתוחכם ממה שאני רגילה אליו.
עוד דבר שלא מצאתי בו זה הקצאת מספר לאיש-קשר. בהתחלה חשבתי "איך אין? זה כ"כ בסיסי! למה הלכו אחורה?" - אבל זהו, שהלכו קדימה. בסאמסונג אפשר פשוט לשים את איש הקשר (או אייקון חמוד שלו) באחד ממסכי הפתיחה וזהו. מי צריך מספר???

ויש יישומים וויג'טים גם לכל דבר החל בדברים פשוטים כמו ישום של rest.co.il, סרטים בארץ, לוחות זמנים ומסלולים של אוטובוסים ורכבות, ועד לישום שיגיד לך מתי לרדת מהרכבת אם נרדמת, ישום שאתה יכול לקבוע בו איזה פרופיל לשים לפי המיקום שלך, ישום שמראה לך על מסך המצלמה באיזה כיוון ומרחק יש את הסניף הקרוב של בנק לאומי (עם מידע על שעות וכו) ועוד ועוד. יש כמובן גם ישומי משחק ובידור - טיריווה סרטים, טריוויה טלויזיה (לפי העשור שמתחשק לך), חידון שירי שנות ה-80 ואפילו "זהה את הפרק של באפי". כן כן. יש ישום שהופך את הטלפון לחרב, ללייט-סייבר, לפנס ולויברטור (כך שמעתי...). יש בגלאקסי ישום שקורא אי-בוקס, ואם יש פרומט שהוא לא קורא זו לא בעיה כי יש עשרות ישומים אחרים שאפשר להוריד בחינם שכן יקראו. יש ישום שמאפשר לחבר את הטלפון למחשב (לא חייב פיזית ) ומאפשר למחשב גלישה סלולרית דרכו, אבל הוא די מיותר, האמת, כי בטלפון עצמו יש כבר דבר דומה. אם מחר נופל לי האינטרנט באמצע יום עבודה עמוס אני מכוסה.

ומה שיפה זה שלמרות שהטלפון מאוד מתחוכם הוא לא מסובך, אלא דווקא מאוד אינטואיטיבי. ללמוד טלפון חדש יכול להיות מבאס ומתסכל מאוד, אבל את הגלאקסי יש לי לפחות חודש של שימוש אינטנסיבי, ועוד לא פתחתי manual, שלא כמו כל הטלפונים שהיו לי עד עכשיו. אכן, יש דברים שאני לא יודעת אבל הם לא ה"בייסיק", הם משהו שאני פעם אגיע אליו אם יהיה לי זמן.

אחד החסרונות של הגלאקסי s, שהוא כמו האיי-פון מתרוקן מסוללה מהר מאוד. לכן הוא מגיע עם מטען שמתחבר לחשמל, ומטען שמתחבר לרכב, וכבל שמתחבר למחשב שכאשר אתה מוריד/מעלה קבצים הוא בינתים גם טוען סוללה, באותו הכסף.

למה זה טוב? לא לכולם זה מובן, גם לא לכולם זה דרוש. שאלו אותי - "למה את צריכה את זה?, לי יש את אותו טלפון כבר x שנים ואני מסתדר איתו יופי". אני לא "צריכה", אני "רוצה". אני רוצה שיתאפשר לי לבדוק ולענות למיילים של העבודה כשאני בבית קפה, אני רוצה לדעת איזה סרט יש מתי ואיפה, אני רוצה לדעת מתי יגיע האוטובוס ואיפה יש סניף בנק או סופרפארם, אני רוצה לשחק טריווית באפי כשאני מחכה שעות לרופא, אני רוצה לקרוא טרי פראצ'ט ברכבת. אני רוצה מצלמה טובה נגישה כל הזמן, וגישה לתמונות ולבלוג שלי ברשת, אני רוצה לצוטט דרך גוגל עם גלי (מארה"ב) ב-4 בבוקר, מהמיטה ובחינם. אני רוצה שיהיה לי נח, אני רוצה שיהיה לי מעניין, אני רוצה שיהיה לי הכל נגיש ומהיר.

אם עוד לא מובן אז הגלאקסי גם מאוד יפה, וחמוד וסקסי. התחברנו אליו מייד. אילן טען שזה ה"חפץ מעבר" שלו, למרות שלא ברור עדין מעבר בין מה למה.
הוא קורה לו "הדובי שלי". האמת? אימצתי.

יום חמישי, 24 בפברואר 2011

כיפאק ליום חמישי - מכשפות בצנצנת, בלונים בפייסבוק וקופונים!


אני צנצנת
במקרה והבית שלכם מוצף צנצנות מחית אוכל לתינוקות - הנה הפתרון. חוץ מ"כדור שלג", שכנראה מוכר וידעו לכולם (חוץ ממני), יש עוד 47 הצעות מיחזור שימושיות לצנצנות - חלקן נראות טעימות מאוד. אגב, אצלי דווקא אין צנצנות, יערה לא מוכנה לאכול את זה. נאלצתי לקנות במיוחד כדי "לנסות לתת לה לטעום שוב" ולעשות לה כדור שלג.

________________________________________

בלונים בלונים
עוד משהו שנראה יחסית קל לעשות ויוצא מדהים - "שאנדליר" (או סתם קישוט) מחוט, דבק ובלון. כמה פשוט ככה יפה.

________________________________________


החיים בפייסבוק
נכון - אין לי פייסבוק. עד עכשיו זה גם לא היה חסר - אבל עכשיו זה נעשה כמעט הכרחי - כי הפייסבוק הוא כבר מזמן לא רק רשת חברתית: יש מבצעים שיש רק בפייסבוק, ועידכונים וכתבות שיש רק בפייסבוק, ומעבר לזה - הפייסבוק הוא כבר הוא גם מדיה שפתחה נישה שלמה לאנשי עיצוב כמוני - עיצוב לפייסבוק. הסרטון שלפניכם משתמש בפייסבוק בין השאר ככלי עיצובי על מנת להעביר את המסר. אבל בטח כבר כולכם ראיתם אותו, בפייסבוק...

________________________________________

המכשפות משנקין
כשנעמה ואני היינו צעירות כתבנו מערכונים והקלטנו אותם בטייפ מעאפן ב-500 טייקים. לא היה אז יו-טיוב, או אינטרנט.
מאוחר יותר, כשהדס, קרן ואני היינו לא ממש צעירות (אני והדס בכל אופן) כתבנו עם הרבה אנשים יקרים מערכונים ל"שגרירות סאנידייל בישראל", המחזנו אותם והכרחנו מלא אנשים אחרים לראות אותם בשידור חי. היה כמובן אינטרנט אבל היו-טיוב היה בחיתוליו.
אם היה יו טיוב כשהייתי צעירה אני מאמינה שהיינו עושים משו דומה לדבר הבא - המכשפות משנקין היא סדרת אינטרנט חביבה עם טקסטים זורמים והברקות פה ושם, דמויות חמודות ומשחק די טוב. ראיתי בינתים רק את פרק 8 (כרגע בעמוד הפתיחה של האתר), בו מגיעה רחב "בעלת חנות המכולת" לביקור קצר. זה הזכיר לי ימים טובים, בייחוד את המערכון של מכושפות שעשינו ל"סלון של אנדרו"...

________________________________________

חפצים "עקומים"
צילומים מופרעים משהו, של חפצים רגילים עם תוספת  טוויסט קטנה והרבה הומור. 




________________________________________

קופונים!
אני מאוד אוהבת ארוחת בוקר אבל הכי כיף זה ארוחת בוקר בחצי מחיר... הרשת מלאה באתרים שמעניקים דילים, לפעמים שווים, לפעמים שווים פחות - בכל התחומים - מסעדות, מלונות, ביגוד, הנעלה וכו' - אבל קשה לעקוב אחרי הכל. באתר הזה יש ריכוז של כככככל המבצעים - שווה להציץ מדי פעם. כיפאק היי!

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

כיפאק ליום חמישי - פעמיים נעליים, פעמיים יפן ופרח מנייר


חזרתי!
אז מה היה לנו החודש? היינו חולים, האוטו התקלקל, יש לי טלפון נייד חדש מדהים והתחלתי לעבוד מהבית. חוץ מזה אין שום חדש...


איי לייק נייק
רציתם פעם לעצב נעל של נייק? עכשיו זו ההזדמנות שלכם. לנייק יש ליין חדש שבו את/ה זוכה לעצב את הנעל שתמיד רצית. הבסיס קיים בעיצוב נקי ויפה, אבל הטקסטורות והצבעים של כל חלק בנעל נתון לשינוי. אי אפשר לשים לינק ישיר - אז שימו לב - טיפה מסובך - כדי לראות דוגמא בחרו קודם שפה וארץ, יש כמה סדרות - היפה ביותר היא השמאלית במסך -NIKE AIR MOGAN ID - כדי לבחור צבעוניות לחצו על customise ואז על הנעל עצמה.

________________________________________

נעלי מפלצת
ועוד על נעליים - פורים ממשמש ובא, ולכבודו אני מביאה לינק לנעלי מפלצת ("יטי" בשבילכם). יש גם הוראות הכנה למי שיש כח ומחוייבות להרשם לאתר.

________________________________________

בנטו
היפנים משוגעים אבל אין ספק שהם אסתטים. חמוטל שלחה לי את הלינק הבא - שעוסק ב"בנטו" - שזה, למי שלא יודע (כולל אני) ארוחת טייק-אווי לסועד בודד, ארוזה בקופסא שיכולה להיות פשוטה וחד פעמית או אפילו מעוצבת למשעי בעבודת יד. הארוחה עצמה מורכבת מכמה מרכיבים, לפעמים מחולקת לתאים ובד"כ מושקעת מאוד ונראית מדהים. הכותבת עצמה לקחה השראה מהבלוג הבא, פה למשל ניתן לראות בין השאר בנטו לכל יום של קריסמס...


________________________________________

פרח נייר
קשה לנחש אולי אבל הפרח הבא עשוי מנייר - פה אפשר לראות אותו ויש גם מדריך להכנה, אם יש לכם איזה 5 שעות לשרוף.

________________________________________

אבא צלם אותי
לא התעמקתי באתר הבא - רק בתמונות. כנראה זה מספיק.


זהו. עד חמישי הבא או whatever...

יום שבת, 15 בינואר 2011

חודש עמוס


זה היה חודש עתיר פעילות
בחודש-חודש וחצי יערה הספיקה להתחיל לזחול גחון (לאחור), להתנדנד על 6, לזחול על 6 לכל הכיוונים, להתיישב על חצי טוסיק, להצמיח 2 שיניים ולחלות פעמיים (או פעם אחת מעצבנת במיוחד), וגם אנחנו נדבקנו.

במקביל השינה שלה עברה מהפכים מ"כמעט-נרדמת-לבד-במיטה-שלה" ו-2-3 התעוררויות בלילה, עברנו ללילות לבנים של מינימום 5 התעוררויות (כנראה בגלל ההכנה לשיניים), כשהשיא הוא שינה במיטת ההורים - במחלה עצמה. יערה גם עברה סוף סוף לחדר משלה, מה שדווקא עזר לכל הצדדים לישון טוב יותר.

עוד אירועים בתקופה זו - הדר של נגה אושפזה לכמה ימים באסף הרופא, כנראה בגלל ברונכוליטיס, כולל חיבור לחמצן ועוד דברים "כיפיים". לא נעים בכלל.

היו לנו גם 3 שבועות בלי אוטו. כשגרים במושב מנותק ועובדים רחוק זו מאוד בעייה.

טיפלנו גם, סוף סוף, בנושא התביעה מול בעל הבית הקודם. עלה כסף אבל היה שווה כל גרוש.

פגשתי חברה שגרה בחו"ל (הי גלי) והיה מאוד נחמד וקצר מדי.

והיה גם יומולדת 42, לא משו בכלל...

לא שלא היו גם דברים טובים (שיניים, זחילה, גלי) אבל זה היה חודש לא נחמד ברובו, מסובך וקשה.
עכשיו אני רוצה שקט. רוצה שעמום. תביאו לי "שום דבר חדש", ו"שגרה", ו"צפוי" ו"מונוטוני".
אבל אני מתחילה לחשוד שאין כזה דבר בהורות...

צילום: גלי, קפה קפה, גדרה




יום שבת, 1 בינואר 2011

תובנות - 7 חודשים


ממרומי 7 חודשים ושן אחת מתוקה הנה התובנות שלי:
  • לא להחליף לה חיתול מייד כשקמים, עד כמה שזה מפתה. 2 דקות וחצי אחרי תחילת הבקבוק של הבוקר היא עושה קקי, כמו שעון (לא ששעון עושה קקי..). לא להתפתות להחליף אחרי "פרצוף קקי אחד" - הקקי, כמו הרבה דברים מתחלק ל-3 חלקים...
  • הפתיבר הוא מלך: פתיבר בטרמופולינה שווה כוס קפה בשקט לאמא.
  • הפרזנטציה היא הכל - אם היא לא אוהבת לאכול תפוח מרוסק זה לא אומר שהיא לא תשמח ללקלק אותו, אם היא לא אוהבת דייסה בבקבוק, זה לא אומר שהיא לא תטרוף אותה בכפית, אם היא לא אוכלת את כל הבקבוק זה לא אומר שהיא לא תרצה גם דייסה מהשאריות של הפורמולה לפני שנגמרת השעה. כן, מתברר אני אמא פולניה ש"דוחפת" אוכל...
  • חתולים הם לא רק מקדם זחילה נהדר, אלא גם הסחת דעת נהדרת - אם יערה קיבלה מכה קטנה והתחילח לבכות "הנה הלנה" מייד פותר את הבעייה, אם לקחנו לה חתיכת לחם גדולה מדי רגע לפני שהיא דחפה אותה לפה"מה עושה לולי" עוזר תמיד.
  • שיניים 1: הקקי אכן מסריח יותר לפני יציאת שן. אבל גם אחרי ובזמן.
  • שינים 2: אכן היה הרבה ריר לפני יציאת שן - אבל כחודש לפני יציאת השן. ואז הפסיק משום מה...
  • לא כל הילדים מתקדמים "לפי הספר" - יערה למשל זחלה קודם גחון לאחור, אחר כך עשתה זחילה של "להתנדנד כמה פעמים על 6, ליפול ולהשאר במקום", ואז התחילה לזחול קדימה (על 6) בצורה מאוד מתוחכמת, שלא כתובה באף ספר. no זחילת גחון for you...
  • החלק הכי מעניין במשחק הוא התוית/הרצועות שלו.
  • לי אישית לא נח לישון עם הילדה לילה שלם, אבל ב-5 בבוקר כשאי אפשר להחזיר אותה לישון, אני מביאה אותה למיטה שלנו. ככה שתינו זוכות לחצי שעה/שעה נוספת של נמנום ונשנוש בצוותא.
  • אני בטח לא מחדשת כלום לאמהות הותיקות אבל 5 דקות בחוץ עושות לפעמים פלאים.

"טיטאניק" הגרסא המקומית והיבשה

פרטים עלי ועל הבלוג

התחלתי עם הבלוג כשרציתי לתעד רגשות ומחשבות בהריון. מהר מאוד בצורה טבעית נוספו שאר תחומי העניין שלי. חוץ מזה אני בת 42, חיה עם בעל, ילדה ו-3 חתולים במושב בשפלה. חובבת טלויזיה (רק סדרות טובות), פנטסיה ומד"ב, אוכל ועוד.

קוראים

מוסיקה I טלויזיה I ספרים I הורות I תובנות