5 - זה מספר הפעמים שהיינו עם יערה במיון במסגרת החודשים האחרונים.
אחת
אחרי חום בינוני ופריחה הופיעה ליערה פריחה נוספת - כתמים אדומים קטנים שלא נעלמים כשמותחים את העור (הדרך להבדיל בין פריחה רגילה לכזו שעלולה להיות מסוכנת). הלכנו למרפאה בנס ציונה (כי לא היה תור לרופא של יערה). לא הייתי מאוד מודאגת כי יערה היתה במצב טוב וללא סימני מצוקה אחרים. כן התחלתי לדאוג כאשר הרופאה הפנתה אותנו למיון (כי שם תוצאות בדיקות הדם מיידיות) וכששאלנו אותה אם זה דחוף, או שאפשר לעצור לקנות כמה דברים קודם היא אמרה "לכו עכשיו". הסבים חיכו לנו במיון למרות שאמרנו להם לא לבוא. חיכינו המון, לקחו לה דם אבל התוצאות לא היו מדאיגות ושוחררנו הביתה.
שתיים
יערה לא ישנה טוב חודשיים. יש לה שיעול מכוער שהלך והתגבר. שמתי לב שלפעמים היא לא נושמת טוב. דווקא אצל הרופא היא נשמה בסדר ולמרות שהתעקשתי ותארתי לו איך היא מתקשה לנשום הוא הכריז שהנשימה שלה בסדר גמור. נגד השיעול אין מה לעשות.
עוד שבוע וחצי עבר והשיעול מחריף, ואני בתור אסמטית זיהיתי גם קוצר נשימה. הפעם הלכנו בכוונה לרופא אחר, שאחותי המליצה עליו, במרפאה בנס ציונה. הוא אכן אישר שהיא לא נושמת טוב ורשם לה אינהלציות של ונטולין - 3 פעמים ביום, להוריד מינון אחרי כמה ימים אם משתפר. אמרתי לו שהיא לא ישנה טוב כבר חודשיים והוא אמר "אין מחלה שלוקחת חודשיים. היא בודקת מולכם גבולות. תנו לה לצרוח במיטה". כמובן שלא עשינו את זה.
קוצר הנשימה כמעט עבר, הנשימה משתפרת ואנחנו מורידים מינון ונשארים עם שאיפה אחת. השיעול נשאר. יערה עדיין נאבקת לישון בלילה ולא כ"כ מצליחה. גם אנחנו.
אחרי כמה ימים חזר קוצר הנשימה. הלכנו שוב לרופא - לזה של נס ציונה כי פחדתי שהרופא של יערה שוב לא ימצא קוצר נשימה, אבל הרופא אומר שהריאות שלה בסדר ושהיא נושמת טוב. ושוב הוא ממליץ: "היא בודקת אתכם. תעמדו מולה עכשיו - אח"כ זה יהיה יותר גרוע".
יום לאחר מכן יערה נושמת מאוד לא טוב, ונטולין לא עוזר, ובגלל שזה ב
שישי בלילה אנחנו בהתחלה חושבים להזמין רופא, אבל אילן מתעקש ובצדק ללכת ישר למיון. פוגשים את הסבים במיון ואכן נמצא שליערה אין מספיק חמצן בדם, גם עם מסכת חמצן, והיא מתאשפזת ליומיים, כולל שינה ב"אוהל חמצן" והרבה סטרואידים. במיון המליצו לעשות צילום חזה במחלקה אבל לא עשו לה.
השתחררנו ביום
ראשון בערב, עם סטרואידים וונטולין והוראות ללכת לרופא של יערה למעקב. יערה ישנה קצת יותר טוב.
שלוש
ביום
שני הלכנו לרופא של יערה, חיכינו 3 שעות כי לא היה תור (3 שעות, לא הגזמה) עם המון ילדים חולים. הרופא בדק אותה, ציין שעכשיו היא נושמת טוב ורשם לה להמשיך כמה ימים עם ונטולין ולקחת חודש משאף.
ביום
שלישי יש ליערה קצת חום. ביום רביעי יש ליערה הרבה חום.
ביום חמישי יש ליערה 40.2 והלכנו למיון היות וכבר ערב והכל סגור. פגשנו את הסבים, חיכינו המון, עשינו בדיקות דם ושלחו אותנו גם לצילום - ליערה יש דלקת ריאות. נתנו לה זריקת אנטיביוטיקה מסוג אחד עם הוראות לזריקה שניה מחר אם צריך - שהרופא של יערה יחליט. אבל היות ולא ידעתי אם הוא נמצא, ולא רציתי לחכות שוב שעות בתור, וגם בגלל שהוא לא אבחן דלקת ריאות מלכתחילה, סיכמנו שנבוא ישר למיון והם יחליטו אם לקבל את הזריקה השניה. הרופאים במיון מזלזלים בהחלטה של הרופא של יערה לתת לה משאף לאחר התקף אחד. הפסקנו עם המשאף.
ארבע
ב
שישי חזרנו למיון לקבל את המשך הטיפול. בתור מצאנו
עוד 2 ילדים שחיכו איתנו בתור לרופא של יערה, גם להם יש כנראה דלקת ריאות.
גם להם לא הרופא לא אבחן. יערה קיבלה את הזריקה השניה והמשך טיפול - אינהלציות ומוקסיפן בבית לכמה ימים. יערה מקבלת את הטיפול יפה ובחמישי לאחר אישור מהרופא היא חוזרת בצהלה לגן. הרופא ממליץ לעשות צילום חזה אחרי שבועיים כדי לוודא שדלקת הריאות עברה. כמו כן הוא מזלזל באבחנה הרפואית של הרופאים מהמיון. אנחנו חוזרים למשאף. יערה ישנה הרבה יותר טוב.
חמש
שבוע וחצי לאחר מכן יערה הולכת קצת מעוכה לגן וחוזרת עם חום. יום לאחר מכן כבר יש לה 39.8. יש לה חום גבוה און-אוף חמישה ימים, בהם ראינו 3 רופאים שונים (הרופא של יערה היה בחופש), אף אחד מהם לא מוצא למה. בדיקת דם שעשינו היתה לא חד משמעית. הרופאה האחרונה - בשישי ב-11 בבוקר, רוצה לקחת דגימת שתן מיערה. שמים לה פיפיה (שם מדליק). הרופאה אומרת לי שבגלל שיש חום גבוה כל כך הרבה זמן ולא מאתרים סיבה - אם לא יהיה פיפי עד שהמרפאה נסגרת ב-12 נצטרך - נכון, לקפוץ למיון. כמובן שלא היה פיפי.
אני מפחדת שזו שוב דלקת ריאות - ומציינת לפני הרופאה שבדיוק היינו צריכים לעשות צילום חזה חוזר שהרופא ביקש ולא הספקנו, כדי לוודא שדלקת הריאות עברה, אבל הרופאה אמרה שממילא צריך לעשות אחרי חודש ולא שבועיים - שיכול להיות שעדיין יש שרידים גם אם זה עבר וזה לא היה אומר כלום.
הפעם אנחנו מתכוננים טוב - יודעים בדיוק מה לקחת ואפילו מתעכבים לשנת צהרים של יערה. הפעם הסבים לא באים כי הם נדבקו מיערה. במיון מחכים המון זמן, הרופא בודק אותה ופוסק שיש לה דלקת גרון. אנחנו מציינים ש3 רופאים ראו אותה ב-4 ימים האחרונים והם לא מצאו שום דלקת. הרופא שולח אותנו ליתר בטחון לאא"ג בבית החולים שמאשרת גם היא את הממצא. עושים ליערה משטח. אפשר להתחיל אנטיביוטיקה לפני התוצאות של המשטח ואנחנו בוחרים באופציה הזו.
ביום
ראשון מופיעה ליערה פריחה מוזרה ליד הברכיים - שמופיעה ונעלמת ללא הגיון או חוקיות נראית לעין. כשאני מתקשרת בלילה למוקד אחיות כדי להתייעץ אם כדאי/מותר לקחת פנסטיל במקביל למוקסיפן האחות אומרת שיש אפשרות שיערה רגישה למוקסיפן (כן אפילו שהיא לקחה כבר בעבר) ומעבירה אותי לרופא שאומר אותו דבר - להפסיק עם המוקסיפן, ללכת מחר לרופא.
בשני בבוקר הרופא של יערה בודק את הגרון שלה ואומר שאין דלקת ואפילו לא אדום. המשטח שעשו ליערה בבית החולים יצא שלילי - בכל מקרה זה לא חיידק וצריך להפסיק את המוקסיפן. לא נראה לו שזו אלרגיה למוקסיפן או מחלת הנשיקה (שיש לה סמפטומים דומים לדלקת גרון + פריחה כשנותנים מוקסיפן). מה זה? וירוס.
המצב משתפר לאט והחום עובר לגמרי אחרי כמה ימים נוספים.
מאז שסיימתי לכתוב ישנה התפתחות:
יערה מספיקה להיות יום או יומיים בגן ושוב חוזרת מעוכה. החום עולה מהר ל39.4. הגננת אומרת שדווקא אין ילדים חולים בגן ומאוד מאוד נזהרנו גם במיון וגם במרפאה שלא תדבק. יום לאחר מכן יש לנו כבר את התור לצילום החזה ליערה. בצילום רואים שהריאות עדיין לא נקיות. הולכים לרופא של יערה (במפתיע יש תור) שמתקשה לקבוע ללא הצילום שעשו בקפלן (כי אן גישה אליו) אם זה רק שאריות מהפעם הקודמת או שדלקת הריאות ממשיכה. יערה מקבלת אנטיביוטיקה ואחרי כמה ימים אנחנו מביאים את הצילום הקודם (שאילן הביא מקפלן) לרופא. יש הרבה פחות ממה שהיה אבל לאו דווקא באותו מקום ולכן יערה ממשיכה עם האנטיביוטיקה בשאיפה שהפעם זו הפעם האחרונה לשנה.
אין ספק - היה קקי. תוסיפו לזה שבין מיון אחד לשני היינו גם אנחנו חולים וגם גנבו לנו את האוטו. אבל מעבר לזה שהיה לא נחמד יש כמה דברים שמטרידים אותי:
- למה אני צריכה לחכות עם ילדה חולה 3 שעות בקופת חולים? ואיפה בדיוק אני אמורה להחליף לה, כי פינת החתלה אין שם.
- האם זה מקרה שלפחות שלושה ילדים מאותו יום ומאותו רופא היו חולים בדלקת ריאות?
- אני יודעת שקשה לאבחן דלקת ריאות בלי בדיקות דם או צילום - אבל האם זה מקרה ששלושתם לא אובחנו?
- למה הרופאים במיון מזלזלים בהחלטת הרופא המטפל? למה הרופא המטפל מזלזל ברופאי המיון??
- האם היתה ליערה דלקת גרון או לא? אם כן למה 3 רופאים שדחפו את הראש שלהם לגרון שלה לא ראו? אם לא - מה כן ראו הרופא במיון והאא"ג?
- האם היתה לה דלקת ריאות כשאושפזה, והיו מגלים אם היו עושים צילום? האם נדבקה בבית חולים או בקופת החולים? או לא אף אחת מהאופציות...
- האם היה צריך לעשות ליערה צילום חוזר אחרי שבועיים או חודש? תאכלס יצא שעשינו אחרי חודש והיו שאריות... האם במשך כל הזמן היתה לה עדיין דלקת ריאות?
- ולמה לעזאזל רופאים לא מקשיבים לאמא שאומרת שהילד שלה לא נושם טוב, או לא ישן חודשיים כי משהו מפריע לו? למה לא התעקשתי יותר??
ולך חתיכת *** קטן - למה יערה לא "בוחנת" אותנו עכשיו, כשהיא מרגישה טוב????
יערונת לפני השחרור בגן משחקים בקפלן
