יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

את יודעת שעברו 3 חודשים כש

  • את שותה הקפה של הבוקר בבוקר.
  • את כבר לא קופצת בפאניקה כשהאנג'ל קר מצפצף, ומניחה שהילדה פשוט גלשה שוב מעבר ללוח שלו.
  • את זוכרת מדי פעם לכבות את האנגג'ל קר כשאת מוציאה את הילדה מהעריסה.
  • יש לכן רשימת שירים לשנת הלילה - את בחרת והיא הביעה את הסכמתה באי התעוררות.
  • הילדה כבר ישנה בלילה 8 שעות רצוף. פעמיים.
  • יש לך זמן פנוי ואת לא מנצלת אותו כדי לעשות פיפי, מקלחת או ניקיונות.
  • את מצליחה לזהות איזושהיא תבנית בסדר היום שלה.
  • את מצליחה לשים את הילדה בעריסה מבלי שהיא תתעורר 6.5 פעמים מתוך 10. בטרמפולינה ז מצליח 7 פעמים מתוך 10, וגם אם היא מתעוררת את מצליחה להרדים אותה שוב, לפעמים בניגוד לרצונה (5 מתוך 10).
  • מייאו של חתול בעל תזמון מחורבן ליד האוזן של הילדה לא מניד לה עפעף.
  • חלק קטן מאוסף המכנסיים שלך עולה עלייך, אם כי בקושי.
  • מחשבות על דיאטה וכפיפות בטן מתחילות להתגנב.
  • מחשבות על חזרה לעבודה מסרבות לעזוב.
  • היה לך את האומץ לנסוע איתה לבד ברכב נסיעה לא קצרה, ולה הייתה את הנדיבות לישון כל הנסיעה.
  • אתן סוף סוף נהנות מהמנשא - לך יש ידיים חופשיות, והיא חורפת גם כשאת שמה כלים במדיח, ובעלך מנסר דלת בקולי קולות.
  • קיבלת אומץ לגזור לה סוף סוף ציפורניים.
  • הילדה כבר מחייכת, מדברת (בשפה שלה ובמבטא רוסי משום מה) ומצייצת. והיא חמודה. נורא.
  • יש לך זמן לכתוב, לעשות הגהה ולפרסם בבלוג את כל הדברים שהתרוצצו לך בראש במשך 3 חודשים.



3 תגובות:

Naama אמר/ה...

מזל טוב!
ועל התמונה נאמר בחדווה: פולקעס!!!

חגית אמר/ה...

איזה פוסט מתוק! התינוק שלי כמעט בן שלושה חודשים, והזדהיתי מאוד עם (כמעט) הכל!:-)

Ayelet אמר/ה...

תודה חגית!
אהבתי גם את הבלוג שלך - שמחתי לראות שיש סקראפבוקינג גם בארץ - מאוד רציתי ולא ידעתי אף פעם איך להתחיל...
כשיהיה לי טיפה זמן אנסה להגיע לסדנאות המדהימות שלך!

הוסף רשומת תגובה

פרטים עלי ועל הבלוג

התחלתי עם הבלוג כשרציתי לתעד רגשות ומחשבות בהריון. מהר מאוד בצורה טבעית נוספו שאר תחומי העניין שלי. חוץ מזה אני בת 42, חיה עם בעל, ילדה ו-3 חתולים במושב בשפלה. חובבת טלויזיה (רק סדרות טובות), פנטסיה ומד"ב, אוכל ועוד.

קוראים

מוסיקה I טלויזיה I ספרים I הורות I תובנות