יום שישי, 27 במאי 2011

את יודעת שהיא כמעט בת שנה כש


  • היא נרדמת הרבה יותר בקלות (בדרך כלל), וישנה הרבה יותר טוב (בדרך כלל). היו כבר לילות שהיא התעוררה רק פעם אחת בלילה, ואפילו כמה כאלו שהיא ישנה רצוף עד הבוקר. את כמובן קמת לבדוק מה קורה, או לכבות את הבייבי סנס שמצפצף כי היא נודדת לחלק של המיטה שהבייבי-סנס לא מגיע אליו...
  • היא כבר מפטפטת - יש לה אוצר מילים, לפעמים מובן לגמרי, שהיא יורה בצרורות.
  • היא כבר נעמדת והולכת, בינתים בעזרת הריהוט.
  • יש הרבה יותר מקומות מסוכנים שהיא יכולה להגיע אליהם בקלות. שתיכן גיליתן שאין אף פטנט שסוגר מגירות שעובד באמת ולאורך זמן (אתה לא יכול לסגור את כל המיגרות, למשך כל הזמן).
  • סוף סוף העזתם ונסעתם לצימר בלעדיה, והשארתם אותה לילה שלם עם הסבים. אתם קצת דאגתם והתקשרתם כל שעתיים אבל היא היתה באקסטזה עד שנפלה שדודה מעייפות. הסבים היו סחוטים. 
  • נדיר שאפשר "לדחוף" לה כפית לפה: היא או מתעקשת לאכול ביד (וכמה שהחתיכה יותר גדולה ויכולה לגרום לה חנק יותר טוב), או מתעקשת לאכול בכפית (היא עוד לא יודעת לאכול בכפית).
  • החתולים כבר הבינו שמאוד כדאי להיות בסביבה בזמן הארוחות שלה. 
  • היא חמודה כל כך! יש לה התקפות נישוקים וחיבוקים, והיא עושה לך נעים בשיער (כשהיא לא מושכת אותו תוך צווחות גיל). היא נהנית לדחוף אצבעות לעיניים, לפה ולפופיק. תודה לאל שחורים אחרים נסתרים ממנה.
  • היא כבר איש קטן, שמתנהג כמו איש קטן ולובש דברים של איש קטן.
  • היא רוצה את הכל ("את זה!"). שיחה לדוגמא - אמא: "ואת רואה שם למעלה - זה הירח, נכון יפה?", יערה: (מצביעה על הירח) "את זה!"....                            
  • היא כבר יודעת בדיוק מה היא רוצה (את הטלפון של אמא, את השלט רחוק, את כוס הקפה החם..) והיא עקשנית מאוד (טוב היא הבת של אמא ואבא שלה...).
  • היא אוהבת חיות ומוסיקה. השילוב של שתיהן ביחד קטלני במיוחד.
  • והיא רוקדת! טוב, קופצת על הברכיים בחן ומוחאת כפיים. 
  • היא יודעת כבר איפה האף של אמא, איך עושה אינדיאנית ושהחתולים בורחים מאוד יפה. 
  • היא "מרמה" במשחקים שלה: אם יש דרך קיצור היא מוצאת אותה...
  • היא מתעניינת בכל מה שקורה במסך המחשב שלך - כבר אי אפשר לראות הכל בנוכחותה.
  • זה כבר לא פשוט להחליף לה חיתול - אם לא מספקים לה בידור נאות היא מתמרדת.
  • היא גילתה את המים ושותה בחן, ביחד עם כל הבגדים והריצפה. 
  • היא נהנית ללכת לחברים, בכל הגילאים...
  • היא הפסיקה לגדול בקצב מטורף, אבל עכשיו בגלל חילופי העונות היא צריכה 3 מלתחות בבת אחת: אחת לחורף, אחת לקיץ ואחת לעונת המעבר. 
  • היא מתה על ספרים: לפעמים היא נהנית להסתכל לבד, ולפעמים דורשת שיספרו לה את אותו ספר 8 פעמים רצוף. הסיפור מתקצר מפעם לפעם.
  • שמחת לגלות שבין חיתול מס. 4 (קטן מדי) וחיתול מס. 5 (גדול מדי) של פמפרס, מסתתר חיתול 4+ שמתאים בדיוק. 
  • כל הספרים מקבלים משום מה סיומת אחרת וזהה לקראת הלילה: "ואז פינוקי/שמוליקיפוד/פלוטו הלך לישון". 
  • היא יודעת לבקש לצאת החוצה ("את זה"), לראות סרטון  ("את זה") ולשמוע מוסיקה  ("את זה").
  • היא שואלת על הרבה דברים ורוצה לדעת מהם: החיות בשמיכה שלה ("זה?"), מה יש לך על החולצה ("זה??") והחזייה שלך, רצוי במקום פומבי ("זה!"). 
  • היא אוהבת את כל סוגי ה"קוקו", וגם המציאה כמה חדשים. 


קוקו!

*מן הסתם בנגוד להודעות אחרות שלי באותו נושא, יתחיל להיות הרבה שוני בין ילד לילד, בכל זאת - בטח יש נקודות דומות...

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

כשאור היה בגילה למדתי בעלפה את איה פלוטו (לא מבחירה אלא מרוב חזרות את בסוף מדקלמת את זה מתוך שינה)
זה הלך משהו כזה "לאקי כלבלב מקיבוץ מרחביה..." עבד מצויין :-)
הדס

נעמה אמר/ה...

חמוד. אהבתי!

הוסף רשומת תגובה

פרטים עלי ועל הבלוג

התחלתי עם הבלוג כשרציתי לתעד רגשות ומחשבות בהריון. מהר מאוד בצורה טבעית נוספו שאר תחומי העניין שלי. חוץ מזה אני בת 42, חיה עם בעל, ילדה ו-3 חתולים במושב בשפלה. חובבת טלויזיה (רק סדרות טובות), פנטסיה ומד"ב, אוכל ועוד.

קוראים

מוסיקה I טלויזיה I ספרים I הורות I תובנות